רודריק מרצ'יסון
רודריק מרצ'יסון (Roderick Murchison; 22 בפברואר 1792 – 22 באוקטובר 1871) היה גאולוג סקוטי, שתיאר לראשונה את המערכות הגאולוגיות של תקופות הסילור,[1][2] הדבון, והפרם.[3][4]
ראשית חייו
מרצ'יסון נולד בבית טררדייל, שברוסשייר (אנ'), בנו של קנת מרצ'יסון. אביו העשיר נפטר בשנת 1796, כשרודריק היה בן ארבע, והוא נשלח לבית ספר דורהאם (אנ') שלוש שנים אחר כך,[5] ולאחר מכן למכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. בשנת 1808 הוא נחת עם הצבא הבריטי בפורטוגל, והשתתף בקרבות שם כמפקד בגדוד חיל רגלים.
לאחר שמונה שנות שירות עזב מרצ'יסון את הצבא והתחתן עם שרלוט הוגונין (1788–1869), בתו היחידה של הגנרל הוגונין, מבית נורסטד, המפשייר. מרצ'יסון ורעייתו סיירו שנתיים באירופה, בעיקר באיטליה. לאחר מכן הם התיישבו בטירת ברנארד (אנ'), מחוז דרהאם, אנגליה בשנת 1818, שם הכיר מרצ'יסון את סר האמפרי דייווי. דייווי הפציר במרצ'יסון להפנות את מרצו למדע, לאחר ששמע שהוא בזבז את זמנו ברכיבה וצייד. בעידודה של רעייתו שרלוט,[6] מרצ'יסון הוקסם מהמדע הצעיר של הגאולוגיה והצטרף לחברה הגאולוגית של לונדון (אנ'), ובמהרה הפך לאחד החברים הפעילים ביותר שלה. עמיתיו שם כללו את אדם סדג'וויק, צ'ארלס לייל וצ'ארלס דרווין.
מרצ'יסון חקר יחד עם רעייתו את הגאולוגיה של דרום אנגליה תוך שהקדיש תשומת לב מיוחדת לסלעים בצפון-מערב סאסקס ולחלקים הסמוכים להמפשייר וסארי. על סלעים אלה, כתב את עבודתו המדעית הראשונה אותה קרא ב"אגודה הגאולוגית של לונדון" בשנת 1825. כשהם מפנים את תשומת ליבו לגאולוגיה ביבשת, הוא ולייל בחנו את האזור הגעשי אוברן, חלקים מדרום צרפת, צפון איטליה, טירול ושווייץ. מעט אחר כך, עם סדג'וויק כבן לווייתו, חקר מרצ'יסון את הבעיה הקשה של המבנה הגאולוגי של האלפים. המאמר המשותף שלהם הוא קלאסיקה בספרות הגאולוגיה האלפינית.
מרצ'יסון התנגד לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין. הוא התנגד להישרדות המינים ותמך ביצירה רצופה.[7]
חקר תקופת הסילור
בשנת 1831 נסע לגבול אנגליה – ויילס, כדי לנסות ולגלות את רצף השיכוב והסלעים באזור. התוצאה הייתה הגדרתה של המערכת השיכוב של תקופת הסילור שתחתיה קיבצו לראשונה סדרה חשובה של תצורות, שכל אחת הייתה גדושה בשרידים אורגניים ייחודיים שאינם שונים מאוד מאלו של סלעי אנגליה האחרים. מחקרים אלה, יחד עם תיאורים של שדות הפחם והתצורות בדרום ויילס ובמחוזות הגבול האנגלים, תוארו בספרו ב-1839.
לאחר הגדרת תקופת הסילור לחלקיה, הוגדרה מערכת תקופת דבון. בחקירתה סייע מרצ'יסון, הן בדרום-מערב אנגליה והן בחבל הריין. זמן קצר לאחר מכן יצא מרצ'יסוןלמחקר גאולוגי חשוב ברוסיה במטרה להרחיב לאותו חלק של היבשת את הסיווג שהצליח לפרט עבור הסלעים במערב אירופה. ליוו אותו אדוארד דה ורניויל (אנ') (1805–1873) והרוזן אלכסנדר פון קייסרלינג (אנ') (1815–1891), בשיתוף עימם חקר את המסלע ברוסיה והרי אורל. פרסום המונוגרפיה הזאת בשנת 1845 השלים את המחצית הראשונה והפעילה ביותר בקריירה המדעית של מרצ'יסון. הוא נבחר כחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1840.
בשנת 1846 קיבל תואר אבירות. בשנות חייו המאוחרות חלק גדול מזמנו הוקדש לענייני החברה המלכותית הגאוגרפית, שהיה בשנת 1830 אחד המייסדים שלה. הוא היה הנשיא בשנים הבאות: 1843–1845, 1851–1853, 1856–1859 ו-1862–1871. הוא גם היה פעיל במוזיאון הבריטי (1847–1849).
בשנת 1855 מונה מרצ'יסון למנכ"ל הסקר הגאולוגי הבריטי (אנ') ולבית הספר המלכותי למכרות (אנ') והמוזיאון לגאולוגיה בלונדון. השגרה הרשמית תפסה כעת חלק ניכר מזמנו בנוסף לכך הכין מהדורות נוספות של יצירתו על תקופת הסילור. (מהדורות 1854, 1872), שנועדו להציג את המאפיינים העיקריים של המערכת הסילורית המקורית בשילוב של התגליות החדשות, במיוחד כאלה שהראו את התפשטות המיון הסילורי למדינות אחרות.
חיים מאוחרים
בשנת 1845, בעת שביקר בקורנוול, הוא פגש כמה כורים שיצאו לאוסטרליה. הוא האמין שאולי יש שם זהב, וביקש מהם להביא דוגמאות של סלעים. הם עשו זאת וכך מרצ'יסון ידע על קיומו של זהב באוסטרליה לפני גילויו של אדוארד הרגרבס (אנ').[8] האגודות המקצועיות בלונדון העניקו לו את מירב הכבוד והתגמולים: "החברה המלכותית" העניקה לו את מדליית קופלי, "החברה הגאולוגית" את מדליית וולסטון (אנ'). החברה המלכותית של אדינבורו (אנ') את מדליית בריסביין. כמעט ולא הייתה חברה מדעית זרה ששמו לא הופיע בין חברי הכבוד שלה. "האקדמיה הצרפתית למדעים" העניקה לו מדליה, ובחרה אותו כאחד משמונה חבריה הזרים. בשנת 1855 הוא נבחר כחבר זר ב"אקדמיה המלכותית השוודית למדעים" ובשנת 1871 הוענק לו מדליית הזהב של המייסדים (אנ') של "החברה המלכותית הגאולוגית".[9]
אחד המעשים הציבוריים בחייו של מרצ'יסון היה הקמת קתדרה לגאולוגיה ומינרלוגיה באוניברסיטת אדינבורו. במסגרת צוואתו נוסדה מדליית מרצ'יסון (אנ') וקרן גאולוגית (קרן מרצ'יסון (אנ')) שמוענקת מדי שנה על ידי מועצת החברה הגאולוגית בלונדון.
מרצ'יסון נפטר בשנת 1871, ונקבר בבית העלמין ברומפטון (אנ'), לונדון.
מורשת
מכתש מרצ'יסון על הירח ולפחות חמישה עשר אתרים גאוגרפיים על כדור הארץ נקראים על שמו.
אלה כוללים: רכס מרצ'יסון (אנ'), בגרינלנד; הר מרצ'יסון (אנ') בפארק הלאומי באנף, קנדה; הר מרצ'יסון ברכס מאונטניר, אנטארקטיקה; הר מרצ'יסון, קולומביה הבריטית, קנדה; מפלי מרצ'יסון באוגנדה; נהר מרצ'יסון (אנ') במערב אוסטרליה. בשם מרצ'יסון נקראים שני נהרות נוספים במערב אוסטרליה. העיירה מרצ'יסון (אנ') במחוז טסמן (אנ') שבאי הדרומי של ניו זילנד נקראת גם על שמו. דרך מרצ'יסון היא אחד הרחובות במזרח לונדון, ועוד.[10]
קישורים חיצוניים
- רודריק מרצ'יסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רודריק מרצ'יסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- רודריק מרצ'יסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- יצירות של רודריק מרצ'יסון באתר Open Library (אנ') (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Sir Roderick Impey Murchison: (1792-1871) Pioneering Scottish Geologist Roderick Murchison Was Instrumental in the Identification and Naming of Several Geological Time Periods" by Amodeo, Christian - Geographical, Vol. 77, Issue 6, June 2005 | Online Research Library: Questia, www.questia.com
- ^ Geikie, Archibald, Murchison, Sir Roderick Impey, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 19
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Bonney, T. G.; Stafford, The Revd Robert A. "Murchison, Sir Roderick Impey, baronet (1792–1871)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press. doi:10.1093/ref:odnb/19555.
In 1799 Roderick was placed at the grammar school, Durham, where he led in mischief more often than in his class.
- ^ Kölbl-Ebert, Martina (January 1997). "Charlotte Murchison (Née Hugonin) 1788-1869". Earth Sciences History. 16 (1): 39–43.
- ^ Archibald Geikie, Life of Sir Roderick I. Murchison: Based on His Journals and Letters : with ..., 1875
- ^ MemberListM | American Antiquarian Society, www.americanantiquarian.org
- ^ "List of Past Gold Medal Winners" (PDF). Royal Geographical Society. Archived from the original (PDF) on 27 September 2011. Retrieved 24 August 2015.
- ^ BCGNIS Geographical Name Details, archive.is, 2007-08-15