ראדין
ראַדין (מיידיש) או רדון (בבלארוסית: Радунь. בפולנית: Raduń) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס.
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 גרודנו |
| ראיון | וורונוב |
| קואורדינטות | 54°2′N 24°59′E / 54.033°N 24.983°E |
היסטוריה
ראדין מוזכרת במסמכים של הדוכס ולדיסלב השני יגיילו מהמאה ה-14. בתקופה זו הוקם בכפר מבצר. ב-1649 הוענקו לכפר זכויות עיר. עם חלוקת פולין השלישית, ב-1795, הייתה רדון בשטח האימפריה הרוסית.
בשנת 1921 הייתה ראדין בשטח פולין. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה ראדין במחוז נובוגרודק שבפולין.
בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את ראדין כחלק מהנספח הסודי להסכם ריבנטרופ–מולוטוב.
בסוף יוני 1941 כבשו הגרמנים את ראדין.
לאחר כיבוש האזור על ידי הצבא האדום נכלל האזור בשטח בלארוס, רפובליקה סובייטית בשטחי ברית המועצות.
בשנת 1958 הוקנה לראדין מעמד של עיירה.
יהודים
בראדין פעל רבי ישראל מאיר הכהן, הידוע בכינויו "החפץ חיים" על שם ספרו, ושם פעלה ישיבת ראדין שבהנהגתו ובראשות הרב נפתלי טרופ. בין רבני העיר היו הרב אליהו מרגליות, הרב יהודה אריה ליב ב"ר עוזר קוואל, הרב זכריה מנדל כ"ץ, הרב מרדכי סנדר קופשטיין והרב אריה ליב פופקא - בנו של החפץ חיים.
ערב השואה חיו בראדין כ-900 יהודים.
באוקטובר 1941 הועברו יהודי ראדין לגטו בו רוכזו גם כמעט אלף יהודים מיישובים אחרים בסביבה. במאי 1942 מרדה בגרמנים קבוצת יהודים שחפרו בורות הריגה. 17 יהודים הצליחו לברוח ויתר החופרים נרצחו. לאחר מכן נרצחו באקציה גם כ-1,000 מתושבי הגטו. מאות הושארו כפועלים ומאות ברחו או הסתתרו. אלה שהושארו בגטו הועברו לאחר כחודש לגטו שצ'וצ'ין.
קישורים חיצוניים
- רדון (Raduń), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "רדון", באתר השטעטל הווירטואלי
- "ראדין", באתר JewishGen (באנגלית)
- מרטין דין, רדון, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1266–1268), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- סיפורו של אברהם אביאל, תלמיד ישיבה בראדין וניצול שואה מגטו רדון, באתר יד ושם.
- ריאיון עם אברהם אביאל, תלמיד ישיבה בראדין וניצול שואה מגטו רדון, באתר יד ושם.
מצבת קבר אחים בראדין, סרטון באתר יוטיוב
רדין (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
