ראדן ויג'אייה
ראדן ויג'אייה (אינדונזית: Raden Wijaya) הידוע גם כקרטרג'סה ג'איארדהנה (מלך בין 1293 ל-1309) היה המייסד והמלך הראשון של ממלכת מג'פהיט באי ג'אווה שבאינדונזיה של ימינו. קיימים מספר מקורות היסטוריים על ייסוד מג'פהיט, כולל הפרטון והנגאראקרטגמה.
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 18<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. |
על פי הפרטון, ספר המלכים המתעד את שליטי ג'אווה, הוא היה בנו של נסיך סינגהסארי. הנגאראקרטגמה מתאר אותו כצאצא של מלך סינגהסארי הראשון, קן ארוק.
ב-1289 קובלאי חאן שלח למלך סינגהסארי, קרטנגארה, דרישה לתשלום דמי חסות. המלך סירב לדרישה וגירש את שליחו את קובלאי חאן. באותה תקופה פרץ מרד, במהלכו נהרג המלך, ושר צבאו (ולפי חלק מן הכרוניקות, חתנו) ראדן ויג'אייה נמלט וניסה להקים ממלכה חדשה. ב-1292 פלשו המונגולים לג'אווה, על מנת לנקום על השפלת שליחו על קובלאי חאן. ראדן ויג'אייה ניצל אותם על מנת לחסל את אויביו בממלכה, ולאחר מכן נלחם בהם. ב-1293 נסוגו המונגולים מן האי, לאחר שסבלו ממחלות טרופיות והתפשטות יתר של שטח האימפריה שלהם שגרמה לחוסר יעילות צבאי.
ב-10 בנובמבר 1293 הכתיר עצמו ראדן ויג'אייה למלך והקים חצר בטרוולאן (ליד מוג'וקרטו של ימינו). בנו, ג'איאנגרה, ירש את כס המלוכה לאחר מותו ב-1309.
