קרוואן (סטנדרט ג'אז)
"קרוואן" (באנגלית: Caravan) הוא סטנדרט ג'אז אמריקאי, שהלחינו חואן טיזול ודיוק אלינגטון ובוצע לראשונה על ידי אלינגטון בשנת 1936. אירווינג מילס כתב מילים, אך הן מושרות לעיתים נדירות. הצליל האקזוטי של "קרוואן" עניין נגני אקזוטיקה; מרטין דני, ארתור לימן וגורדון ג'נקינס ביצעו גרסאות של לחן זה. וודי אלן השתמש בשיר בשניים מסרטיו, "אליס" ו"מתוק ומרושע". סטיבן סודרברג השתמש בגרסת הביצוע של לימאן בסרטו "אושן 11" משנת 2001. השיר מופיע לעיתים קרובות בסרט "ויפלאש" מ-2014, בגרסתו האינסטרומנטלית, כאלמנט עלילתי חשוב. האחים מילס הקליטו גרסת א-קפלה של הנעימה. ג'וני מאטיס הקליט את השיר בשנת 1956. יותר מ-350 גרסאות של לחן זה הוקלטו.[1]
| סינגל |
הקלטה מקורית
הגרסה הראשונה של השיר הוקלטה בהוליווד בשנת 1936 ובוצעה כקטע אינסטרומנטלי על ידי בארני ביגארד והג'אזופאטורים שלו (אנ').[2] הוקלטו שתי גרסאות, מתוכן פורסמה הראשונה (Variety VA-515-1). חברי הלהקה היו:
- קוטי ויליאמס – חצוצרה
- חואן טיזול – טרומבון
- בארני ביגארד – קלרינט
- הארי קארני – סקסופון בריטון
- דיוק אלינגטון – פסנתר
- בילי טיילור – קונטרבס
- סוני גריר – תופים
הנגנים היו חברים בתזמורת דיוק אלינגטון, שלעיתים קרובות התפצלה לשילובים קטנים יותר כדי להקליט שירים בשמות להקה שונים. עבור הקלטה זו, שכללה את אלינגטון וטיזול כמבצעים, מנהיג הלהקה היה ביגארד.
גרסאות אחרות
- בארני ביגארד והג'אזופאטורים שלו - הוליווד, 19 בדצמבר 1936[3]
- דיוק אלינגטון – ניו יורק, 14 במאי 1937
- ארט טייטום – לוס אנג'לס, אפריל – יולי 1940
- דיזי גילספי – 25 באוקטובר 1951
- קליפורד בראון – 11 באוגוסט 1954[4]
- ת'לוניוס מונק – "ת'לוניוס מונק מנגן את דיוק אלינגטון", האקנסאק, ניו ג'רזי, 27 ביולי 1955
- נט קינג קול – "אחרי חצות", לוס אנג'לס, 14 בספטמבר 1956
- סנטו וג'וני – "סנטו וג'וני" (1959), הגיע למקום 48 בבילבורד הוט 100[5]
- The Ventures – Walk, Don't Run (album), 1960
- Nelson Riddle – Love Tide, 1961
- ארט בלייקי ושליחי הג'אז – "קרוואן", ניו יורק, 23 באוקטובר 1962
- הפנטונים – הוקלט ב-14 באוגוסט 1962 באולפן Abbey Road
- Bill Haley & His Comets - הקליט שתי גרסאות אולפן שונות עבור Orfeon Records של מקסיקו בשנים 1962 ו-1966, והופעות חיות רבות כולל לרולטה רקורדס בשנת 1962 לאלבום Twistin 'Knights at the Roundtable (Roulette SR-25174)
- דיוק אלינגטון, צ'ארלס מינגוס ומקס רואץ' – "ג'ונגל הכסף", 1963
- וס מונטגומרי – Movin 'Wes, ניו יורק, 16 בנובמבר 1964
- דיזי גילספי ואוסקר פיטרסון – "אוסקר פיטרסון ודיזי גילספי", לונדון, 28–29 בנובמבר 1974
- צ'ט אטקינס ולס פול – "צ'סטר ולסטר", 1976
- ארט פפר, ניו יורק, 29 ביולי 1977
- מילט ג'קסון - "בעיקר דיוק", 1982
- "ספר השירים של מונטי אלכסנדר" – "דיוק אלינגטון", 1983
- ריו קוואסאקי – "לאקי ליידי", 1983
- וינטון מרסליס, ניו יורק, 29-30 במאי 1986 ו-24–25 בספטמבר 1986
- Haruomi Hosono – Omni Sight Seeing, טוקיו ופריז, 1989
- רנדי ווסטון – "דיוקנאות של דיוק אלינגטון (אלבום)", 1989
- גונזאלו רובלקבה – "מסע פנימי (אלבום)", Blue Note, 1989
- רביע אבו ח'ליל – "שורשים ונבטים", 1990
- Medeski Martin & Wood – Notes from the Underground, New York, December 15–16, 1991[6]
- Thin White Rope – Squatter's Rights, Frontier Records, 1991
- Louis Sclavis Sextet – Ellington on the air, 1991
- Michel Camilo – Rendezvous, New York, January 18–20, 1993[6]
- Dave Grusin – Homage to Duke, 1993
- Michel Petrucciani – Promenade with Duke, 1992; Solo Live in Germany, 1997
- Chicago – Night & Day: Big Band, 1995
- Dee Dee Bridgewater – Prelude to a Kiss: The Duke Ellington Album, 1996
- Jimi Tenor – Intervision (Album), Warp, 1997
- Danny Gatton – Danny Gatton; In Concert 9/9/94, Big Mo Records, Original Release Date: May 6, 1997
- Abdullah Ibrahim – Ode to Duke Ellington (album), 1998
- Chucho Valdés — Briyumba palo Congo, 1999
- Russell Gunn — Ethnomusicology, Vol. 2, 2001
- The Brian Setzer Orchestra – Jumpin' East of Java, 2001
- Flat Earth Society – The Armstrong Mutations, 2003
- Bustan Abraham – Live concerts, 2003
- Fanfare Ciocărlia – Gili Garabdi – Ancient Secrets of Gypsy Brass, 2005
- Avishai Cohen – As Is...Live at the Blue Note, 2007
- Jacky Terrasson – Mirror, 2007
- Hiromi Uehara – Beyond Standard, 2008
- Brownman Electryc Trio – Gravitation, Toronto, October 31, 2013
הנעימה "La Fuente del Ritmo" של סנטנה מאלבומה Caravanserai משנת 1972 שאלה את הקו המלודי של "Caravan", אם כי הלחן נזקף לזכותו של נגן כלי ההקשה ג'יימס מינגו לואיס מסנטנה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"Gioia, Ted (2012). The Jazz Standards: A Guide to the Repertoire. New York City: Oxford University Press. pp. 58–59. ISBN 978-0-19-993739-4.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"