קוצר רוחו של הלב
קוצר רוחו של הלב (בגרמנית: Ungeduld des Herzens) הוא רומן מאת הסופר האוסטרי-יהודי שטפן צווייג, הנמנה עם קאנון יצירות המופת של הספרות הגרמנית.
| קובץ:קוצר רוחו של הלב.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שטפן צווייג |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | Bermann-Fischer Verlag |
| תאריך הוצאה | 1939 |
| מספר עמודים | 285 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת זמורה ביתן |
| תאריך | 1986 |
| תרגום | ניצה בן-ארי, 1986 (2007) |
הספר יצא לאור בשנת 1939 באמסטרדם בהוצאת Allert de Lange ובמקביל לכך בהוצאת Bermann-Fischer בסטוקהולם, שדאגו לפרסום ספרות שנאסרה על ידי הנאצים.
הרומן עובד בשנת 1946 לסרט קולנוע בידי הבמאי הבריטי מוריס אלווי (אנ'), בשם "Beware of Pity" (היזהרו מרחמים) בכיכובה של לילי פלמר. בהקרנתו בארץ ב-1947 ניתן לו השם "רחמנות שנאתי".
הספר תורגם לעברית על ידי ניצה בן-ארי ויצא לאור בשנת 1986 בהוצאת זמורה ביתן ובמהדורה מחודשת בשנת 2007.
קדמה לכך מהדורת תרגום לעברית של הרומן שכותרהּ "הישמר מן הרחמים". מהדורה זו ראתה אור בשנת תש"ח בהוצאת מסדה בתרגומו של אליקים ויינברג, ושוב ב-1960.
תקציר
הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קקשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית לומדת על כך, היא מתאבדת. הלום אשמה, הופמילר מחליט להתגייס לצבא האוסטרי ערב מלחמת העולם הראשונה.
קישורים חיצוניים
- עופרה עופר אורן, "קוצר רוחו של הלב": האם יאושו של הזולת מחייב אותנו?, בבלוג "סופרת ספרים", 2 ביולי 2019
- תלמה אדמון, "קוצר רוחו של הלב": המלחמה כמוצא אחרון להימלטות אדם מעצמו ומגורלו, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2019
- שגיאת לואה: bad argument #1 to 'getBestStatements' (string expected, got nil).
