צנזורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צנזורה מוסרית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "צנזור" מפנה לכאן. לערך העוסק במתמטיקאי ישראלי, ראו יאיר צנזור.
קובץ:CensoredRhodesiaHerald.jpg
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה

צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת[1] היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל. היקף המידע המצונזר יכול להיות ממילים בודדות ועד למושגים ורעיונות שלמים.

בעבר, הצנזורה הייתה נפוצה בתרבות העתיקה כחלק מהמשטר, שאסר להפיץ תכנים שעלולים לערער אותו או לפגוע בו. דתות שונות, ובייחוד הנצרות הקתולית בתקופת האינקויזיציה, עשו שימוש רב בכלי זה על מנת לשלוט במאמיניהן.

במשטרים סמכותניים דוגמת סין העממית, קוריאה הצפונית ובעבר גם מדינות דוגמת איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית, צנזורה מופעלת כלפי ניסיונות תקשורת הפונה לציבור, תוך דיכוי של דעות והדרה של רעיונות מהשיח הציבורי. בנוסף לכך במדינות אלה יש שימוש רב בתעמולה כדי לשמור על תמיכה של הציבור בשלטון.

במדינות בעלי דמוקרטיה ליברלית, לעומתם, צנזורה רשמית מופעלת למספר צרכים המוגדרים בחוק על פי נהלים סדורים המגבילים ומאזנים אותה אל מול חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. במדינות דמוקרטיות רבות קיימת חוקה שחלק ממנה כולל את חופש הביטוי וחופש העיתונות שמגבילים את הצנזורה. עם זאת צנזורה קיימת גם במדינות דמוקרטיות בדרכים שונות. במקרים מסוימים מתקיימת צנזורה פנימית בגלל שיקולים שונים. מקרה אחר של צנזורה פנימית יכול להיות מטעמי תפיסה שדבר זה נחוץ לצורכי הביטחון של המדינה. שיקול אחר יכול להיות כלכלי - המענות מפרסום שהוא מעריך שיגרום לו לנזק כלכלי אף כי מידע זה יכול להיות מעניין וחשוב לקוראים.

בשנים האחרונות קיימים מחקרים על דרכים שבן שלטון רודני המתחזה לדמוקרטי, או שלטון דמוקרטי עם קו פופוליסטי יכול להפעיל לחץ על העיתונות באמצעים "רכים" וללא חוקי צנזורה נוקשים או גלויים. כיוון פעולה אחד הוא איום בשינוי רגולציה, באופן שיפגע ביציבות הכלכלית של גופי התקשורת. כיוון פעולה אחר הוא מתקפה מילולית מתמשכת על עיתונאים ביקורתיים על ידי גורמי ממשל ותומכיהן, באופן שגורם להם לקיים צנזורה עצמית.[2][3][4]

הגדרת הצנזורה וסמכויותיה

מקור השם צנזורה הוא במונח הלטיני censor, שמשמעו "בודק", דהינו פקיד הבודק פרסומים וגונז דברים האסורים על ידי השלטון. הצנזורה הייתה נפוצה בתרבות העתיקה כחלק מהמשטר, שאסר להפיץ תכנים שעלולים לערער אותו או לפגוע בו. הדתות השונות ובמיוחד הנצרות בתקופת האינקויזיציה, עשו שימוש רב בכלי זה, על מנת לשלוט במאמיניהן. ידועה השפעתה של הצנזורה הנוצרית על התלמוד, שבמסגרתה הושמטו קטעים שלמים ושונו משפטים שנתפסו כפוגעים בנצרות.

בזמנים המודרניים מתייחסת הצנזורה לבדיקה של ספרים, כתבי-עת, מחזות, סרטים, תוכניות טלוויזיה ורדיו, דיווחי חדשות ושאר אמצעי תקשורת, במטרה לשנות או להדחיק קטעים העשויים להיות פוגעים, לא נעימים, מעוררי התנגדות או חושפי סודות צבאיים וביטחוניים. החומר ה"לא נעים" נחשב לחומר לא מוסרי או גס, כופר או מנאץ, מסית או שעלול לפגוע בביטחון המדינה. כך, הנימוק לצנזורה הוא ההגנה על שלושה מוסדות חברתיים: המשפחה, הדת (הכנסייה) והמדינה.

באמצע המאה ה-19 נקבעו בבריטניה הוראות האוסרות הפצה של ספרות תועבה באמצעות הדואר. על פי הוראות אלה הוחרמו הספרים "סטיריקון", "פאני היל", "דקאמרון" ועוד. בשנת 1865 נחקק איסור דומה בארצות הברית, ובמסגרתו נאסרה אף הפצתם של ספרי הדרכה מינית.[5]

עד לאחרונה הייתה הצנזורה יציבה במוסדות שונים אפילו במדינות הדמוקרטיות המתקדמות ביותר המאופיינות בחופש הביטוי. באמצע המאה ה-20 החליש שינוי מהפכני בעמדת הציבור את כוחה של הצנזורה בדמוקרטיות רבות; למרות זאת, הצנזורה על צורותיה לא התפרקה באופן כלל-עולמי. כיום מתנגדים אנשים רבים, כולל אזרחים ליברלים, למתירנות באמנות ובתקשורת; הם טוענים שהיא משחיתה כל חוש של צניעות ונימוס ואף חותרת תחת התרבות.

בחברות לא-דמוקרטיות כמו סין, קוריאה הצפונית ובורמה, הצנזורה דומיננטית מאוד, נמצאת בכל הדרגות האמנותיות, האינטלקטואליות, הדתיות, הפוליטיות והציבוריות של חיי הפרט. מעטים המעשים או הביטויים שאינם זוכים לפיקוח רשמי.

ההצהרה הבינלאומית לזכויות אדם, אשר אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1948, אינה מתייחסת לצנזורה ואינה מבטיחה חופש מצנזורה.

בישראל בוטלה הצנזורה על מחזות בשנת 1991, אך עדיין מופעלת צנזורה ביטחונית, המגבילה פרסומים הקשורים לביטחון המדינה.

סוגי צנזורה

צנזורה המוטלת על ידי משטר יכולה להיות:

  1. צנזורה מוסרית־חברתית, המונעת הפצת מידע מסיבות מוסריות וחברתיות.
  2. צנזורה פוליטית, לשם מניעת ביקורת על המשטר.
  3. צנזורה צבאית־ביטחונית ומדינית, שמטרתה למנוע חשיפת סודות צבאיים ומידע מדיני רגיש.
  4. צנזורה משפטית, על ידי צווי איסור פרסום. כגון, איסור על פרסומם שמות חשודים, מהות העבירה, או לצורך הגנה על פרטיותם של קורבנות ועדים.

סוגי צנזורות אחרים:

  1. צנזורה כלכלית, המוטלת על ידי גופים מסחריים במטרה לשרת אינטרסים כלכליים או עסקיים.
  2. אמצעי תקשורת יכול להטיל על עצמו צנזורה פנימית הנובעת מאינטרסים אישיים (כגון אינטרסים מסחריים), העומדים בסתירה לזכות הציבור לדעת (שאותה מקיים כלי התקשורת, במהותו).

שיטות צנזורה

  • צנזורה מונעת שלא מאפשרת את פרסום המידע והפצתו מלכתחילה.
  • צנזורה מפקחת ומנטרת שבודקת פרסומים קיימים, ומגבילה את הפצתם ואת הגישה אליהם.

בעידן הווב 2.0, ניתן ליצור מידע ולהפיץ אותו ברבים בקלות ובמהירות, כך שהרבה יותר קשה למנוע פרסום דעותיו של אדם, או צנזור של מידע מרגע שהגיע לרשותו. בצנזורה מפקחת ניתן להסיר ולהגביל את הגישה למידע לאחר שפורסם ברשת.

צנזורה והשפעתה על האנטישמיות

האנטישמיות, שהיא תופעה של שנאה ואפליה כלפי יהודים, היא נושא מדאיג ברחבי העולם, בפרט באירופה. מנהיגים יהודים קראו לאימוץ צנזורה מחמירה יותר בתור אמצעי להפחתת ביטויי אנטישמיות מסוגים שונים, במיוחד לאור התגברות ההתקפות נגד מטרות יהודיות מאז טבח שבעה באוקטובר. נראה אפוא כי יעילותה של צנזורה בהפחתת האנטישמיות מוטלת בספק, וכי נדרש לבחון אסטרטגיות חלופיות למאבק זו. מאמצים לצמצום האנטישמיות צריכים להתמקד בפעולות של חינוך, דיאלוג בין-תרבותי, ומדיניות אשר מקדמת סובלנות והבנה, זאת במקום להסתמך על הגבלות כדוגמת הצנזורה[6].

הצנזורה, שהיא כאמור פעולת איסור קיצונית בתחום התקשורת, נעשית בדרך כלל על ידי רשויות אוטוריטריות כדי להשתיק מיעוטים (לדוגמה יהודים), ועלולה להביא להחרפת התקפות טרור. אדולף היטלר לדוגמה, הוציא תקנות חירום שצינזרו את חופשי הביטוי. הוא שלט בתעמולה באופן מלא, בכל אמצעי התקשורת הציבורית. דוגמה זו ממחישה כיצד תוכניות צנזורה עלולות להוביל לדיכוי של אזרחים. מכאן, שחוקי צנזורה עשויים להגביר את האנטישמיות ולא להפחיתה וכך בעצם לגרום לתוצאה הפוכה מזו הרצויה. בעוד קריאות להגבלת דיבור אנטישמי עשויות להיות מובנות, המציאות היא שהן לא עצרו את עליית האנטישמיות באירופה. לדוגמה, בסקר שנערך בשנת 2018 נמצא מתאם גבוה בין הגבלות על חופש הביטוי לבין הגברת הרדיפה הדתית האלימה[7]. הסקר הזה העלה כי מעל לשליש מהיהודים במדינות כמו אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, הונגריה, איטליה, הולנד, פולין, ספרד, שוודיה ובריטניה חוששים חשש אמיתי מתקיפות. {{#lst:צנזורה בישראל|גופי צנזורה בישראל}}

צנזורה על ספרים עבריים

ערך מורחב – צנזורה על ספרים עבריים

במשך תולדותיו של הספר העברי, צונזרו חיבורים שונים. ניתן לחלקם לשני סוגים מרכזיים: צנזורה חיצונית מטעם השלטון הלא-יהודי, וצנזורה פנימית יהודית - הן כזו שבה מצנזר המחבר עצמו את דבריו, והן המביא לדפוס, מפחד השלטון הנכרי. הבחנה חשובה אחרת היא בין צנזורה החלה על כתבי-יד, לבין הצנזורה הממוסדת יותר שהתמקדה באישורם או צינזורם של ספרים עבריים בעת הבאתם לדפוס.

מחקרים רבים נכתבו על הצנזורה והשפעותיה על פרסומי ספרים עבריים. כך למשל הופיעו מחקרים על היבטי הצנזורה בראשית הדפסתם של ספרים עבריים באיטליה במאות ה-15 וה-16, וכך גם לגבי הצנזורה של השלטון הצארי ברוסיה במאה ה-19.

צנזורים 'רשמיים' רבים של הספר העברי מטעם השלטונות הנוצריים, היו למעשה יהודים או יהודים-לשעבר. הסיבה המרכזית לכך הייתה בקיאותם בשפה העברית וברזי הספרות העברית. יהודים או יהודים-לשעבר אלו ניצבו בין הפטיש השלטוני לבין הסדן היהודי לו עדיין היו נאמנים במידה זו או אחרת. ביהדות רוסיה במאה התשע עשרה ידועה במיוחד ה'גזירה' האוסרת הדפסתם של ספרים עבריים למעט בשתי ערים ספציפיות, וילנה וז'יטומיר.

צנזורה חרדית

בחברה החרדית ישנם רבנים רבים היוצאים כנגד הכנסת מקלט טלוויזיה לבית[8][9] ושימוש באינטרנט.[10][11] עם זאת, למקלים בנושאים אלו קיימים פתרונות בדמות ספקיות אינטרנט המספקות ניטור וסינון של הגלישה באינטרנט מתכנים שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי הצניעות ביהדות או עם ערכי הקהילה החרדית. אינטרנט זה מכונה "אינטרנט כשר".

מיזם צנזורה גדול הוא אתר האינטרנט "המכלול", שהוא גרסה מצונזרת של ויקיפדיה העברית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דוד רונן, דיני צנזורה - תקשורת, חופש הביטוי וביטחון המדינה, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2011.
  • עוזי אלידע, "לידת הצנזורה הישראלית ב-1948", דן כספי ויחיאל לימור (ע.), תקשורת המון בישראל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1998. עמ' 111–138.
  • חיים פאל, "זכות הציבור לא לדעת", הפרקליט ל"ט (תשמ"ט) 525.
  • משה כרמלי-וינברגר, ספר וסייף : חופש הביטוי והמחשבה אצל עם ישראל, הוצאת מכון סורא על ידי הישיבה אוניברסיטה, 1966.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים

  1. ^ גַּנְזָרוּת: צֶנְזוּרָה, גִּנְזוּר: צִנְזוּר, מילון מדע המדינה (2022) באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ קים ליין שפלי, יונתן לוי רודנות בחסות החוק, 2023
  3. ^ Ayala Panievsky, Covering Populist Media Criticism: When Journalists’ Professional Norms Turn Against Them, International Journal Of Communication, 2021, עמ' 15, 20
  4. ^ אמיר בן-דוד, "לא צריך לרצוח עיתונאי כדי לחסל את חופש העיתונות. מספיק שאנשים מפחדים", באתר זמן ישראל, 20 במאי 2021
  5. ^ ניצה בן-ארי, דיכוי הארוטיקה: צנזורה וצנזורה-עצמית בספרות העברית 1980-1930, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2006, עמ' 27-24
  6. ^ Brian Grim and Roger Finke, Religious Persecution in Cross-National Context: Clashing Civilizations or Regulated Religious Economies?, American Sociological Review Vol. 72, No. 4, 2007, עמ' 633–658
  7. ^ Joel Griffith, Emilie Kao, Thomas Jipping and Brett Schaefer, Combatting Hate with Freedom, Not Censorship: The Example of Anti-Semitism, The heritage foundation, ‏December 10, 2020
  8. ^ שאלה בדבר הסיבות לאיסור הכנסת טלוויזיה לבית, באתר הידברות
  9. ^ איסור טלוויזיה, מחשב, עיתון, הכל אסור?, באתר Rabanim.net
  10. ^ יוסי זילברמן, ‏חרדים מזהירים: הגימטריה קובעת כי האינטרנט מסרטן, באתר ‏מאקו‏, 15 ביולי 2009
  11. ^ פשקווילי אינטרנט: “אנטרנט=סרטן”, “האינטרנט הוא אבי אבות הטומאה” - גלריית פשקווילים שנתלו בירושלים ובני ברק, באתר חדר 404
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=צנזורה&oldid=125305"