עבריתפדיה

צמיחה פוסט-טראומטית

צמיחה פוסט-טראומטית (PTG) היא שינוי פסיכולוגי חיובי הנחווה בעקבות מאבק בנסיבות חיים מאתגרות במיוחד.[1] הצמיחה הפוסט-טראומטית מתבטאת בתפיסה העצמית, ביחס לאנשים אחרים ובתפיסת העולם. אין עדיין הסכמה לגבי היקף התופעה ועוצמתה. נראה שהיא שכיחה יותר בקרב אנשים שחוו רמות גבוהות של דחק.

היסטוריה

המחשבה שכאב וסבל יכולים להוליד שינויים חיוביים היא עתיקת יומין, ומופיעה בכתבי קודש ביהדות, באסלאם, בנצרות, בבודהיזם ובהינדואיזם. בפסיכולוגיה, הרעיון צבר עניין מתחילת המאה ה־21.[2] בין הפסיכולוגים הראשונים שהתייחסו לכך היו ויקטור פראנקל וריצ'רד טדסקי.

היקף

בין 30-70% מהאנשים שיחוו מאורע טראומתי, ידווחו לאחר מכן על צמיחה פוסט-טראומטית.[2] מאורעות כאלה כוללים מצבים כמו אבל, בעיות רפואיות, אונס ופגיעה מינית, אסונות טבע ופיגועי טרור.[2] יחד עם זאת, במחקרי אורך (אנ'), בהם עוקבים למשך זמן אחרי אנשים שחוו טראומות, נראה כי הצמיחה אינה נרחבת.[3]

המושג צמיחה פוסט-טראומטית דומה למושג חוסן. ההבדל בין השניים הוא בכך שחוסן הוא היכולת לשמור על תפקוד תקין, בריא ויציב לאחר מאורע טראומתי. בצמיחה פוסט-טראומטית, לעומת זאת, לא רואים יציבות אלא מגמה של שינוי חיובי עם הזמן.[2]

רוב העדויות המחקריות מצביעות על כך שצמיחה פוסט-טראומטית היא גדולה יותר כאשר רמות הלחץ הפוסט-טראומתי הן גבוהות.[2][4] אולי משום שתחושת המצוקה היא זו הגורמת ליצירת המשמעות החדשה ולהתקדמות האישית.[2]

תחומי הצמיחה

במושג צמיחה פוסט טראומטית אין הכוונה לחזרה לאותם החיים שנחוו טרם תקופת הסבל מהטראומה, אלא לתהליך משמעותי המוביל לשינויים פסיכולוגיים משני-חיים של חשיבה, תפיסה והתייחסות לעולם, היוצר שינוי אישי משמעותי.[1] שינוי זה הוא תהליך הממוקד בקבלה ופרשנות חיובית, אופטימיות ועיבוד קוגניטיבי.[5]

ישנם שלושה תחומים עיקריים בהם חלה צמיחה פוסט-טראומטית:[2]

  • תפיסה עצמית - תפיסה של האדם כחזק יותר המסוגל להתמודד עם אירועים קשים בעתיד
  • יחסים עם אחרים - תחושה מוגברת של אינטימיות ושייכות
  • תפיסת עולם - תחושת ייעוד והערכה לחיים, סדרי עדיפות חדשים ביחס למה שחשוב

השאלון המקובל למדידת צמיחה פוסט-טראומטית הוא שאלון PTGI בגרסה המלאה של 21 שאלות[6] או בגרסה המקוצרת של 10 שאלות.[7] שאלון זה בוחן חמישה היבטים של צמיחה פוסט טראומטית הכוללים עלייה בהערכת החיים, בהערכת מערכות יחסים עם אחרים, במציאת אפשרויות חדשות בחיים, בהערכת החוזקות האישיות ובשינוי רוחני. השאלון מבקש מהעונים לדרג עד כמה הם מסכימים עם אמירות כמו: שיניתי את סדרי העדיפות שלי ביחס למה שחשוב בחיים, אני חשה קירבה גדולה יותר לאחרים, גיליתי שאני חזקה יותר מכפי שחשבתי.[7]

צמיחה בונה מול צמיחה אשלייתית

המחקר על הקשר בין צמיחה פוסט טראומטית ומצוקה פוסט טראומטית העלה ממצאים לא עקביים לגבי הקשר בין עוצמת המצוקה הפוסט טראומטית לרמת הצמיחה הפוסט טראומטית. לעיתים נמצא שככל שהמצוקה גדולה יותר כך הצמיחה מועטה יותר, ולעיתים נמצא שמצוקה גבוהה יותר קשורה לצמיחה משמעותית יותר.[8] בעקבות זאת, שני חוקרים מובילים בתחום - אנדריאס מרקר וטניה זולנר[9] - הציעו אבחנה בין שני מסלולים של צמיחה: "צמיחה בונה" מול "צמיחה אשלייתית" בהשראת הדמות המיתולוגית של יאנוס שהיה בעל פנים כפולות.[10]

מחקרים שונים הראו שצמיחה בונה מבוססת על תהליכים של מודעות עצמית ועיבוד משמעותי של הרגשות הכרוכים באירוע הקשה בעוד שצמיחה אשלייתית באה לידי ביטוי בבהימנעות מכאב ואי קבלת עזרה או לקיחת אחריות.[11]

צמיחה בונה

צמיחה בונה מבוססת על התמודדות חיובית עם מצבי חיים מאתגרים ומקדמת הסתגלות טובה המשקפת שינויים משמעותיים בהערכת החיים והכוחות של העצמי, מציאת אפשרויות חדשות, הערכה גוברת של הקשרים עם אחרים או התפתחות רוחנית. צמיחה בונה נוטה להתגבר עם הזמן ולהביא לקידום מטרות של הפרט וליציבות. למשל, אדם לאחר שחווה מחלה קשה מחליט לשנות את סדרי העדיפויות בחייו ומשקיע יותר זמן במשפחתו.[8][9]

צמיחה אשלייתית

צמיחה אשלייתית נתפסת על ידי הפרט כהתפתחות חיובית, אולם למעשה משקפת התגוננות מפני המצב המאתגר. ההתמודדות באה לידי בטוי באופנים שליליים שאינם מקדמים הסתגלות בריאה ובכך מהווה אשלייה של צמיחה שאינה מובילה לתוצאות חיוביות לאורך זמן. למשל, אשה שחוותה משבר ומכחישה כל קושי, מצהירה שאינה זקוקה לעזרה מאיש, ורמות המצוקה והבדידות שלה גוברות עם הזמן.[8][9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G., Posttraumatic Growth: Conceptual Foundations and Empirical Evidence, Psychological Inquiry 15, 2004, עמ' 1-18
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Sally Maitlis, Posttraumatic Growth at Work, Annual Review of Organizational Psychology and Organizational Behavior 7, 2020-01-21, עמ' 395–419 doi: 10.1146/annurev-orgpsych-012119-044932
  3. ^ Eranda Jayawickreme et al, Post‐traumatic growth as positive personality change: Challenges, opportunities, and recommendations, Journal of Personality 89, 2021-02, עמ' 145–165 doi: 10.1111/jopy.12591
  4. ^ Julia M. Whealin et al, Dynamic interplay between PTSD symptoms and posttraumatic growth in older military veterans, Journal of Affective Disorders 269, 2020-05, עמ' 185–191 doi: 10.1016/j.jad.2020.03.020
  5. ^ P. Alex Linley, Stephen Joseph, Positive change following trauma and adversity: A review, Journal of Traumatic Stress 17, 2004-02, עמ' 11–21 doi: 10.1023/B:JOTS.0000014671.27856.7e
  6. ^ Richard G. Tedeschi, Lawrence G. Calhoun, The posttraumatic growth inventory: Measuring the positive legacy of trauma, Journal of Traumatic Stress 9, 1996, עמ' 455–471 doi: 10.1002/jts.2490090305
  7. ^ 1 2 Arnie Cann et al, A short form of the Posttraumatic Growth Inventory, Anxiety, Stress & Coping 23, 2010-03, עמ' 127–137 doi: 10.1080/10615800903094273
  8. ^ 1 2 3 Marker, D. A., & Zolner, T, .The illusion of growth: Psychological perspectives on personal development, Journal of Social and Clinical Psychology, 23(5),, 2004, עמ' 735-755
  9. ^ 1 2 3 Zolner, T. & Marker, D. A, Posttraumatic growth in clinical psychology — A critical review and introduction of a two component model, Clinical Psychology Review 26, 2006, עמ' 626-653 doi: 10.1016/j.cpr.2006.01.008
  10. ^ Merriam Webster, Janus-faced adjective, ‏26.1.2025
  11. ^ Boerner, M., Joseph, S., & Murphy, D. (2020). A theory on reports of constructive (real) and illusory posttraumatic growth. Journal of Humanistic Psychology, 60(3), 384–399. https://doi.org/10.1177/0022167817719597
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=צמיחה_פוסט-טראומטית&oldid=634508"