המוזיאון הגרמני להיסטוריה

המוזיאון הגרמני להיסטוריה
מידע כללי
סוג	מוזיאון להיסטוריה
הקמה ובנייה
אדריכל	יוהאן ארנולד נרינג, איי אם פיי
	(למפת ברלין רגילה) <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:14734.920151028%;"> קובץ:אורך או רוחב אינם בגבולות המפה.png

המוזיאון הגרמני להיסטוריה (בגרמנית: Deutsches Historisches Museum) המכונה גם הצויגהאוס (בגרמנית: Zeughaus - "הנשקיה") הוא מוזיאון הנמצא במבנה העתיק ביותר בשדרת אונטר דן לינדן שבמרכז ברלין בסמוך לאי המוזיאונים.

היסטוריה

מבנה הנשקיה (הצויגהאוס) נבנה בין השנים 1695 ו-1706 על ידי האלקטור של ברנדנבורג פרידריך השלישי. המבנה נבנה על ידי האדריכל יוהאן ארנולד נרינג (Johann Arnold Nering) בסגנון הבארוק על מנת לשמש כנשקיה עבור השטאדטשלוס הסמוך. לאחר מותו של נרינג פיקחו האדריכלים ז'אן דה בודט (Jean de Bodt), מרטין גרונברג (Martin Grünberg) ואנדריאס שולטר (Andreas Schlüter) על עבודות הבנייה.

בשנת 1875 הפך המבנה למוזיאון הצבא.

במלחמת העולם השנייה נפגע המוזיאון בצורה קשה מההפצצות, אולם בין השנים 1949- 1965 שוקם המבנה על מנת לשמש כמוזיאון הגרמני להיסטוריה.

המוזיאון הגרמני להיסטוריה

המוזיאון הגרמני להיסטוריה נוסד בשנת 1987 על ידי קנצלר גרמניה הלמוט קוהל וראש עיריית ברלין אברהאד דיפגן לרגל יובל 750 השנים ליסוד ברלין^[1].

בקומתו השנייה של מבנה המוזיאון מוצגת ההיסטוריה של גרמניה מאז התקופה רומית ועד מלחמת העולם הראשונה. בקומתו הראשונה של המבנה מוצגת ההיסטוריה של גרמניה בתקופת שתי מלחמות העולם, וכן בתקופת היותה מדינה מחולקת.

ביוני 2003 נבנה אגף חדש למוזיאון בתכנונו של איי אם פיי^[2]. בשנת 2006 שופץ בניין הצויגהאוס.

המבנה שימש כמבנה הקזינו בסרט משנת 1998 ראן לולה ראן.

גלריית תמונות

גרם המדרגות באגף החדש של המוזיאון, בתכנונו של איי אם פיי
החצר הפנימית המקורה
הצוייגהאוס בשנת 1900
זֵר הכבוד לנופלים, שיצר לודוויג גיס ב-1931 למרכז בית המשמר החדש, שרד את הפצצות 1944–1945 ומוצג כיום במוזיאון