צבא ההתקוממות האוקראיני

צבא ההתקוממות האוקראיניאוקראינית: Українська повстанська армія) היה ארגון אוקראיני לאומני צבאי למחצה ואחר כך פרטיזני.[1] במהלך מלחמת העולם השנייה היה מעורב במלחמת גרילה נגד ברית המועצות, מדינת המחתרת הפולנית, פולין הקומוניסטית וגרמניה הנאצית.[2][3][4] צבא זה הוקם מתוך מערכים צבאיים למחצה ונפרדים של ארגון הלאומנים האוקראינים - סיעת בנדרה (ה-OUN-B), מערכים לאומיים-פטריוטים לוחמניים אחרים, חלקם עריקים לשעבר ממשטרת העזר האוקראינית, אוכלוסיות מקומיות ועוד.[5] ההנהגה הפוליטית של הצבא הייתה שייכת לארגון הלאומנים האוקראינים - בנדרה.[5] בעיקר ביקשו לבצע טיהור אתני של פולנים בווהלין ובגליציה המזרחית.[6] הוא נוסד ב-14 באוקטובר 1942,[7] יום חג הקדושה תיאוטוקוס. מדצמבר 1941 עד יולי 1943 היה זה גם שמו של צבא המהפכה העממית האוקראינית.[8]

פוסטר של צבא ההתקוממות. "בעד מה נלחם המתקומם האוקראיני? לא בעד סטלין, לא בעד סובורוב, לא בעד היטלר הלוקה בנפשו. בעד אוקראינה, לא מיוסי ולא מפריץ. חופשייה ועצמאית!"

האלימות התקבלה על ידי OUN ככלי פוליטי נגד אויבים זרים ופנימיים, לשם מהפכה לאומית בראשות דיקטטורה שתגרש את כוחות הכיבוש ותקים ממשלה המייצגת את כל האזורים והקבוצות החברתיות.[9] הארגון החל כקבוצת התנגדות והתפתח לצבא גרילה. בשנת 1943, צבא ההתקוממות האוקראיני נשלט על ידי OUN(B) וכלל בעלי אמונות פוליטיות ואידאולוגיות שונות.[10] צבא זה נזקק לתמיכת ההמונים הן נגד הגרמנים והן נגד הסובייטים. חלק ניכר מהאידאולוגיה הלאומית, לרבות מושג הדיקטטורה, לא היה אטרקטיבי כלפי אזרחים סובייטים לשעבר שחוו את הדיקטטורה של המפלגה הקומוניסטית. לפיכך, היה הכרחי לתקן את האידאולוגיה והתוכנית הפוליטית של OUN(B). באספה השלישית ב-21–25 באוגוסט 1943, ה-OUN(B) גינה "תוכניות ותפיסות פוליטיות לאומיות-סוציאליסטיות בינלאומיות ופשיסטיות" וכן את "הקומוניזם הרוסי-בולשביקי", והציע "מערכת עמים חופשיים ומדינות עצמאיות [בתור] הפתרון הטוב ביותר לבעיית הסדר העולמי". התוכנית החברתית של צבא ההתקוממות האוקראיני לא הייתה שונה מתוכניות קודמות אלא הדגישה מגוון רחב של שירותים חברתיים, השתתפות עובדים בניהול, כלכלה מעורבת, בחירת מקצוע ומקום עבודה ואיגודים מקצועיים חופשיים. ה-OUN(B) קבע כי הוא לוחם למען חופש העיתונות, הדיבור והמחשבה.

צבא ההתקוממות האוקראיני לחם בעיקר נגד הפולנים והסובייטים, אם כי גם נגד הגרמנים החל מפברואר 1943, עם מקרים רבים של שיתוף פעולה עם הגרמנים נגד הסובייטים.[11] מקיץ 1944 צבא ההתקוממות האוקראיני וארגון הלאומנים האוקראינים (OUN-B) שיתפו פעולה עם הכוחות הגרמניים נגד הסובייטים והפולנים בתקווה ליצור מדינה אוקראינית עצמאית.[12] ה-OUN מנע את גירוש האוקראינים בדרום מזרח פולין.[13]

לאחר מלחמת העולם השנייה, יחידות נ.ק.ו.ד. סובייטיות לחמו נגד צבא ההתקוממות האוקראיני. צבא ההתקוממות האוקראיני נשאר פעיל ונלחם נגד הרפובליקה העממית הפולנית עד 1947, ונגד ברית המועצות עד 1949. הוא היה חזק במיוחד בהרי הקרפטים, גליציה ובווהלין - מערב אוקראינה המודרנית.[14] בין פברואר 1943 למאי 1945, בניגוד לרוב תנועות ההתנגדות, לא הייתה לצבא ההתקוממות האוקראיני תמיכה זרה משמעותית.[15] צמיחתו וחוזקו היו השתקפות של הפופולריות שזכה לה במערב אוקראינה.[16] מחוץ למערב אוקראינה, התמיכה לא הייתה משמעותית, ורוב האוכלוסייה הסובייטית במזרח אוקראינה ראתה את ה-OUN/UPA כמשתפי פעולה בעיקר עם הגרמנים.[17]

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא צבא ההתקוממות האוקראיני בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Spector, Holocaust, 279; Mykhailo V. Koval’, Ukraina v druhii svitovyi i velykyi vitchyznianyi viinakh, 1939–1945 rr., (Kyiv: Dim Al’ternatyvy, 1999), 154. "Збір заявив, що ОУН-УПА бореться як проти нацистської Німеччини, розвал якої вже неминучий, так і проти нової більшовицької окупації."
  5. ^ 1 2 Vedeneyev, D. Military Field Gendarmerie – special body of the Ukrainian Insurgent Army. "Voyenna Istoriya" magazine. 2002.
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ Institute of Ukrainian History, Academy of Sciences of Ukraine, Organization of Ukrainian Nationalists and the Ukrainian Insurgent Army Chapter 3 pp. 104–154
  9. ^ Myroslav Yurkevich, Canadian Institute of Ukrainian Studies, Organization of Ukrainian Nationalists (Orhanizatsiia ukrainskykh natsionalistiv) This article originally appeared in the Encyclopedia of Ukraine, vol. 3 (1993).
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  12. ^ Institute of Ukrainian History, Academy of Sciences of Ukraine, Organization of Ukrainian Nationalists and the Ukrainian Insurgent Army Chapter 4 pp. 193–199 Chapter 5
  13. ^ Timothy Snyder. The reconstruction of nations: Poland, Ukraine, Lithuania, Belarus, 1569–1999. Yale University Press. 2003. p. 192.
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

    "The very fact that in contrast to practically all the other resistance movements in the countries occupied in World War II by Nazi Germany, the Ukrainian resistance movement was not getting any outside help, and the fact that it could go on fighting first against the Germans and later against the Soviets showed that the UPA had a very substantial support of the local Ukrainian population."
  16. ^ Subtelny, p. 474 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"