פרמטר הפגיעה b מוגדר כמרחק המאונך בין מסלולו של גוף לבין מרכז שדה הפוטנציאל

פרמטר הפגיעה b וזווית הפיזור θ
U(r)

שהגוף מושפע ממנו (ראו תמונה). המונח בדרך כלל משמש בפיזיקה גרעינית, אך גם במכניקה קלאסית, לרוב בבעיות המערבות כבידה.

הקשר בין מקדם הפגיעה לבין זווית הפיזור θ הוא:[1]

θ=π2brmindrr21(b/r)22U/mv2

כאשר v היא מהירות הקליע במרחק גדול מאוד ממרכז הפוטנציאל, ו-rmin המרחק המינימלי של הקליע ממרחק הפוטנציאל.

פיזור מכדור קשיח

ההדגמה הפשוטה ביותר של פרמטר פגיעה הוא בפיזור מכדור קשיח. נניח שיש לנו קליע הנע לכיוון ספירה קשיחה ברדיוס R. מכיוון שהספירה קשיחה לחלוטין, ולא משפיעה על הסביבה כלל (בהזנחת הכבידה), ניתן להגדיר לה פוטנציאל כך:

U(r)={0r>RrR

נסתכל על שני מקרים כעת: אם פרמטר הפגיעה b גדול מהרדיוס של הספירה, כלומר b>R הקליע יפספס לחלוטין את הספירה, ואז לפי הנוסחה מעלה θ=0. מצד שני, אם bR, נוכל למצוא את זווית הפיזור לפי פרמטר הפגיעה לפי אותה נוסחה ולקבל: b=Rcos(θ2)

בפיזיקה מודרנית

בפיזיקה של אנרגיות גבוהות, וספציפית בניסוי הקרניים המצטלבות, ניתן לסווג התנגשויות לפי פרמטר הפגיעה שלהן. התנגשות מרכזית היא התנגשות בעלת b0, התנגשות היקפית (peripheral collision) בעלת 0<b<2R, והתנגשות אולטה-היקפית (ultraperipheral collisions) היא בעלת b>2R, כאשר בכל המקרים מתייחסים לגרעינים כאל כדורים קשיחים בעלי רדיוס R.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Landau, L. D. (Lev Davidovich), 1908-1968., Mechanics, 3d ed, Oxford: Pergamon Press, 1976