פרזיטים (ספר)
פרזיטים – כיצד איבד המערב את ההיגיון הבריא (באנגלית: The Parasitic Mind: How Infectious Ideas Are Killing Common Sense, מילולית: "המוח הטפילי: כיצד רעיונות מדבקים הורגים את ההיגיון הבריא") הוא ספרו הביקורתי של הפרופסור גד סעד, העוסק בניתוח מעמיק של השפעות רעיוניות ואידאולוגיות על החברה המערבית. בספר מובאים תיאורים השוואתיים בין תהליכים ביולוגיים לבין התפשטות רעיונות מסוכנים, אשר לדעת המחבר מובילים להרס ערכים יסודיים כמו היגיון, חירות וכבוד אישי. הספר מציג סדרה של פרקים, שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של התופעה, ומציע כלים מעשיים להתמודדות עם השפעות אלו.
| קובץ:PARAPARA.jpg | |
| הוצאה בעברית | |
|---|---|
| הוצאה | סלע מאיר |
| תאריך | תשפ"ד (2024) |
| תרגום | אלחנן שפייזר |
הקדמה
בספר זה מוצגת טענה נוקבת בדבר השתלטות מעין־טפילית של תבניות חשיבה מעוותות על התודעה המערבית. המחבר טוען כי רעיונות מסוימים, אשר צמחו במוסדות אקדמיים ובמסגרות תרבותיות שונות, אינם רק תוצר של מחשבה ביקורתית אלא למעשה מהווים "פתוגנים" אידאולוגיים המשמידים את עקרונות השכל הישר והערכים הבסיסיים של החברה. במילים של פרופ' ג'ורדן פיטרסון, "קראו את הספר הזה, חזקו את ביטחונכם בהיגיון שלכם, ועזרו לחברה שלנו לשוב לשפיות".[1] בנוסף, מוצגות בספר שאלות יסודיות כגון: מדוע נאלצים מדענים וחוקרים לצנזר את ממצאיהם? כיצד מעוותים את החשיבה והמדע במונחים כמו "גבריות רעילה"? ולמה דבקות באידאולוגיות של גיוון, הכלה ושוויון מסכנת את החברה?
הספר מתבסס על שנות מחקר ארוכות וניסיון אישי כמרצה, וסעד מתאר כיצד חשיבת העדר הפרוגרסיבית מאפשרת את פריחתן המחודשת של תופעות חברתיות שליליות – מהפרעות אכילה ועד אנטישמיות. כמו כן, הוא מדגיש כיצד רעיונות אלו, שהופיעו לראשונה במוסדות האקדמיה, התפשטו במהירות גם במציאות החברתית – החל מהפגנות סטודנטים ברחבי קמפוסים של אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, דרך אנרכיה ברחובות ועד למקרים בהם אף אנשי אקדמיה ובכירי חברות הייטק סבלו מצנזורה או מהסתה אידאולוגית.
מבנה הספר
פרק ראשון: ממלחמת אזרחים למלחמת רעיונות
בפרק זה עוקב סעד אחר המעבר מהמלחמות המסורתיות, שהתנהלו בין קבוצות או מדינות, למאבקים המתנהלים במאה ה-21 בזירה האידאולוגית. המחבר טוען כי במאה זו, הקרב אינו משתמש בהכרח בכלי נשק אלא במערכות רעיוניות, כאשר תנועות פוליטיות ואקדמיות מעצבות את דעת הקהל ומשפיעות על עקרונות היסוד של החברה. המעבר מהמלחמות הפיזיות למאבקים על רעיונות מהווה, לדעת סעד, תהליך מסוכן שעלול להביא להרס ערכי היסוד בחברה.
פרק שני: חשיבה מול הרגשה, אמת מול רגשות פגועים
פרק זה מתמקד בקונפליקט שבין חשיבה רציונלית לתגובות רגשיות ולעיתים פגועות. סעד טוען כי נטייה להתבסס על רגשות, במקום על עובדות ומחקרים אמפיריים, עלולה להוביל לקבלת החלטות מוטעות ולהשפיע על איכות השיח הציבורי. המחבר מציג את הרעיון כי השפעתם של רגשות פגועים מעכבת את התהליך הביקורתי והמדעי, ובכך מסכנת את יכולת החברה להגיע להבנה אמיתית של המציאות.
פרק שלישי: יסודות שאינם בני מיקוח בחברה חופשית
בפרק זה מציג המחבר את החשיבות של שמירת הערכים הבלתי מתפשרים בחברה חופשית, כגון חירות, כבוד אישי והיגיון. סעד טוען כי ערכים אלו מהווים את הבסיס לחברה מתוקנת, והוויתור עליהם או ניסיונות להתפשר עליהם במסגרת מאבקים אידאולוגיים עלולים להוביל להרס מוסדי וחברתי. הפרק מדגיש את הצורך לעמוד על ערכים אלה גם מול לחצים פוליטיים וחברתיים.
פרק רביעי: תנועות אנטי מדעיות, אנטי הגיוניות וא-ליברליות
בפרק זה מבקר סעד תנועות ואידאולוגיות שלדעתו מתנגדות לעקרונות המדעיים והלוגיים. המחבר טוען כי תנועות אלו, שמקורן ברעיונות פוסט-מודרניים, מסירות את חשיבות ההוכחות האמפיריות ומקדמות אמונות המבוססות על רגשות ומניעים פוליטיים. הפרק עוסק בהשפעתן השלילית על מוסדות האקדמיה ועל התהליכים המחקריים, ומעלה את השאלה עד כמה השפעות אלו יכולות לסכן את יכולת החברה לשאוף לאמת ולחשיבה מבוססת.
פרק חמישי: טירוף בקמפוס – עלייתו של לוחם הצדק החברתי
בפרק זה מתוארת עלייתם של תנועות קיצוניות בתוך מסגרות אקדמיות, והופעתם של קבוצות סטודנטים ופרופסורים המעורבים במאבקים אידאולוגיים. סעד מתאר כיצד האקדמיה, שבעבר הייתה מרכז לחשיבה ביקורתית ומדעית, הפכה לזירה למאבקי רעיונות אשר לעיתים מובילים ל"תופעת טירוף" – כאשר אינטלקטואלים נוהגים להציג רעיונות קיצוניים במטרה לטעון לצדק חברתי, אך למעשה מזיקים לערכים האקדמיים והחברתיים. המחבר מציג את התופעה כקריאה לבחינה מחודשת של גבולות השיח והפעילות האקדמית.
פרק שישי: הבריחה מתבונה – תסמונת היען הטפילית
פרק זה מציג מטאפורה ייחודית שבה המחבר משווה את ההתנהגות האנושית לתסמונת היען – תופעה שבה בעל חיים מחביא את ראשו כדי להימנע מהתמודדות עם המציאות. סעד מציג את הרעיון כי רעיונות טפיליים מסוימים מאפשרים לאנשים "להבריח" את המציאות ולברוח מהתמודדות עם האמת, ובכך משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות והחשיבה הביקורתית. הפרק מציע ניתוח מעמיק של מנגנונים פסיכולוגיים ואידאולוגיים אשר מובילים להתנהגויות מסוג זה.
פרק שביעי: כיצד למצוא את האמת – רשתות נומולוגיות של ראיות
בפרק זה מציע סעד שיטה למציאת האמת המבוססת על איסוף והערכת ראיות בצורה שיטתית. המחבר מציג את הרעיון כי האמת אינה תוצר של רגשות או אידאולוגיות, אלא נבנית מרשת מורכבת של ראיות וממצאים אובייקטיביים. הפרק מדגיש את חשיבות השימוש בכלים מדעיים ובגישה נומולוגית, אשר מאפשרים לבחון טענות ולבצע השוואה בין מקורות שונים, במטרה להגיע להבנה מעמיקה ואמינה של המציאות.
פרק שמיני: קריאה לפעולה
בפרק הסיום, פונה המחבר לקורא ומזמין אותו להשתתף בתהליך של התעוררות והחזרת ההיגיון והחירות לחברה. סעד מציע כלים מעשיים להתמודדות עם ההשפעות המזיקות של רעיונות טפיליים, ומדגיש את הצורך בעשייה אישית וקולקטיבית לשימור ערכים בסיסיים. הקריאה לפעולה מהווה מסר חשוב לקוראים להפעיל חשיבה ביקורתית ולפעול לשינוי חברתי מקדם.
הוצאה לאור
הספר יצא לאור בשנת 2020 בהוצאת ריג'נסי האמריקאית (אנ'). בישראל הספר יצא בשנת 2024 בהוצאת סלע מאיר, בתרגומו של אלחנן שפייזר.
קישורים חיצוניים
- אריאל ויטמן, החוקר היהודי־קנדי שמזהיר: כך "טפילים אידיאולוגיים" משתלטים על המערב, באתר גלובס, 3 בינואר 2025
שלמה פיוטרקובסקי, "יש סנטימנט ישראלי חדש ובריא, ורוב לאומי חדש – אבל אין לו רעיונות ותפיסת עולם", בעיתון מקור ראשון, 25 במרץ 2024