פלאופרופיתקוס
פלאופרופיתקוס (שם מדעי: Palaeopropithecus; משמעות השם: "סיפאקה קדומה") הוא סוג של למור נכחד אשר חי במדגסקר ונכחד בעת האחרונה סביב שנת 1,500 לספירה. למור זה היה גדול בהרבה מכל למור חי והיה קרובו של הלמור הענק מאותו אזור. בסוג זה היו 3 מינים.
 פלאופרופיתקוס
| |
|---|---|
 איור אפשרי | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| משפחה: | למורי עצלן |
| סוג: | פלאופרופיתקוס |
| מינים | |
| |
| תחום תפוצה | |
 מפה של אתרי המציאה של מאובני הלמור | |
למור נכחד זה היה בעל זרועות ארוכות, רגליים קצרות, חוטם מוארך כמו של למור קטה ועיניים חוטם ואוזניים שמוקמו בקצה הגולגולת, מה שבעבר גרם לחוקרים לחשוב שהלמור היה יצור מיימי. בהמשך הניחו שחי בין ענפי העצים כמו עצלן מודרני ומכאן שמו העממי: למור עצלן.
הלמור הנכחד היה גדול בהרבה מכל למור חי והגיע למשקל 40-60 ק"ג. במראהו הוא הזכיר את הסיפקות והיה על פי מבנה שיניו ולסתותיו אוכל עלים שהיה בעל לסתות קשיחות מספיק למחוץ אגוזים וקליפות קשות. אולי הוא גיוון במזונות נוספים כמו הלמורים החיים. עם זרועותיו הרחבות הוא יכל לנוע בין הענפים כמו עצלן מבלי לרדת לקרקע.
למור זה נכחד בין שנת 1,300-1,600 מסיבות לא ברורות בדומה לקרוביו הענקיים. הוא כנראה נכחד כשהאדם הגיע לאי וצד את בשרו. הלמור המגושם היה חסר ישע על הקרקע והיה טרף קל וגם היה מתרבה באיטיות. עצמות של כמה למורים נראים שנפצעו מחפץ קשה, אולי נשק אנושי. בנוסף האדם אולי התחרה איתו על מזון, אתרי מחיה או שתייה והשמדה של שטחי מחייתו גררה את הלמור להכחדה.
עם זאת לקח זמן מה בין הגעת האדם לאי מדגסקר עד להכחדה המוחלטת של הלמור שחלה בעת האחרונה.
