פכיאורניס
פכיאורניס (שם מדעי: Pachyornis; מילולית: "עוף מעובה") הוא סוג נכחד של עופות גדולים חסרי יכולת תעופה מסדרת הדינורניטיים, אשר התקיימו בניו זילנד בין הפליסטוקן להולוקן. בדומה לקרוביו הוא נכחד עם הגעת האדם לניו זילנד בשנת 1500 בקירוב.
 פכיאורניס
| |
|---|---|
_601534.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| סוג: | פכיאורניס |
| מינים | |
| |
סיווג
סוג זה תואר ב-1891 בידי החוקר האנגלי ריצ'רד ליידקר (אנ'). ידועים שלושה מינים מזוהים שלו: Pachyornis elephantopus, Pachyornis australis ו-Pachyornis geranoides ושני מינים ללא שם המכונים: Pachyornis A ו-Pachyornis B.
מאפיינים
עוף זה היה קרוב של מואה רחבת-מקור ומואה מזרחית אך היה כבד משתיהן. המין הגדול ביותר בסוג היה Pachyornis elephantopus, אשר הגיע לגובה של כ-1.8 מטר ולמשקל של כ-145 ק"ג, מה שהופך אותו לשני בגודלו בין המואות לאחר הדינורניס הענק. ביציהם של עופות אלה הגיעו לאורך 226 מ"מ ורוחב של 158 מ"מ.
מואה כבדה זו הייתה בעלת רגליים עבות וחזקות, מהם קיבלה את שמה ובעלת כנפיים מנוונות. היא ניזונה מצמחייה קרקעית ומעלים וזרעים וחיה בסביבות שיחים או בתות ויערות יבשים. חלק מהמואות התקיימו באזורי אחו אלפיני, סביב העיר נלסון וכנראה נוצותיהם הותאמו להגנה מהקור. בניו זילנד לא היו טורפים יבשתיים, כך שהסכנה היחידה שלהם הגיע מעיט האסטי הענקי שנכחד לצידם עם בוא האדם לאיים.
