פיטר היגס
פיטר וויר היגס (באנגלית: Peter Ware Higgs; 29 במאי 1929 – 8 באפריל 2024) היה פיזיקאי בריטי ופרופסור באוניברסיטת אדינבורו, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013.
 | |
| פיטר היגס בטקס הענקת פרס נובל לפיזיקה 2013 | |
| לידה | 29 במאי 1929 |
|---|---|
| פטירה | 8 באפריל 2024 (בגיל 94) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | הממלכה המאוחדת |
| תרומות עיקריות | |
| השערת מנגנון היגס ובוזון היגס | |
ביוגרפיה
פיטר היגס נולד ב-1929 בניוקאסל, לאב שהיה מהנדס קול ב-BBC. עקב מחלת אסתמה ונדודי המשפחה בעקבות עבודת אביו החמיץ היגס חלק מהלימודים בבית הספר ולמד בביתו. בחלק מילדותו ונעוריו התגורר עם אמו בבריסטול, בזמן שאביו שהה בבדפורד לרגל עבודתו. בשנת 1947 החל ללמוד בקינגס קולג' לונדון, ושם קיבל בשנת 1950 תואר ראשון בפיזיקה ובשנת 1952 – תואר שני. בשנת 1954 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מולקולרית על עבודה שכותרתה 'Some problems in the theory of molecular vibrations'.
את עיקר הקריירה האקדמית שלו עשה באוניברסיטת אדינבורו, ממנה פרש בשנת 1996 כפרופסור אמריטוס.
היגס ידוע בעיקר בזכות הצעה שהעלה בשנות השישים של שבירת סימטריה ספונטנית של הכוח האלקטרו-חלש אשר מסבירה את מקור המסה של חלקיקי יסוד ושל בוזוני W ו-Z. תאוריה זאת, הקרויה על שמו "מנגנון היגס", הוצעה על ידי מספר פיזיקאים במקביל,[1] וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, בוזון היגס. ב-4 ביולי 2012 הודיעו קבוצות מחקר במרכז המחקר CERN שצפו בחלקיק בעל המאפיינים המשוערים של בוזון היגס.
היגס זכה למספר פרסים על עבודתו, בהם מדליית דיראק (1997), פרס וולף (2004), מדליית אוסקר קליין (2009) ומדליית קופלי (2015). היגס סירב לקבל את פרס וולף במחאה על "הכיבוש הישראלי בשטחים".[2] לאחר גילוי החלקיק במאיץ החלקיקים ב-CERN, הוענק להיגס פרס נובל לפיזיקה, יחד עם פרנסואה אנגלר.
קישורים חיצוניים
- פיטר היגס, באתר קרן וולף
- עילם גרוס, חיי כבוזון היגס, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2024
- פיטר היגס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בהם רוברט בראוט ופרנסואה אנגלר, שני פיזיקאים יהודים מבלגיה.
- ^ אריק בנדר, הסערה בניצוחו של בארנבוים, באתר nrg, 10 במאי 2004
