פורטל:נצרות/ציטוט נבחר/4

המגניפיקט הוא מזמור נוצרי, אותו שרה מריה הקדושה, כשבקרה את בת דודתה ואם יוחנן המטביל, אלישבע, לאחר שנתבשרה כי היא נושאת את ישו ברחמה. המגניפיקט הוא חלק מטקס הערבית (וֶסְפֶּרְס) הנאמר או מושר בכנסייה הקתולית מדי יום, וכן חלק מטקס הערבית בכנסייה האנגליקנית. בכנסייה האורתודוקסית הוא נאמר בימי ראשון. מספר גרסאות גרגוריאניות נוצרו למגניפיקט בימי הביניים, רובן בפורמט זהה לפרקי תהילים. החל מאמצע המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-17 היה טקסט המגניפיקט הטקסט הפופולרי ביותר מלבד המיסה, והוא זכה לעיבודים פוליפוניים רבים בתקופת הרנסאנס.

נוסח עברי של תפילת המגניפיקט, על קיר כנסיית הביקור בעין כרם

"תגדל נפשי את ה', ורוחי תגל באלוהים מושיעי. כי ראה בעוניה של שפחתו, והנה מעתה כל הדורות יקראו לי לכן 'מבורכת'. כי בכוחו הגדיל לעשות עבורי, ושמו קדוש. וחסדו ליראים אותו לדורי דורות.

בזרועו גילה כוח, ופיזר את הגאוותנים בהרהורי לבם. בעלי-זרוע הוריד מכיסאם וענווים רומם. על הרעבים הרעיף טובות, ואת העשירים שילח בידיים ריקות עזר לבנו ישראל וזכר לו חסדו כאשר אמר לאבותינו, לאברהם ולזרעו לעולמים."