פונקציית W של למברט

(הופנה מהדף פונקציית אומגה)

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, פונקציית W של למברט (נקראת גם: פונקציית אומגה), היא פונקציה רב-ערכית, השווה לאוסף הענפים של הפונקציה ההופכית של הפונקציה f(w)=wew, כש-w הוא מספר מרוכב כלשהו ו-ew היא פונקציית האקספוננט.

גרף הפונקציה y=W(x) עבור x<6 ו y>4. ההסתעפות העליונה (בכחול) עם ערכי y1 היא גרף הפונקציה W0 (ההסתעפות הראשית), וההסתעפות התחתונה (בסגול) עם ערכי y1 היא גרף הפונקציה W1. הערך המינימלי של x הוא ב-(1e,1)

לכל מספר שלם k משויך ענף אחד, המסומן בצורה Wk(z). W0 מוגדר כענף הראשי (אנ'). לפונקציות אלו מתקיימת התכונה הבאה: אם z ו-w הם מספרים מרוכבים כלשהם, אזי מתקיים:

wew=z

אם ורק אם:

w=Wk(z) עבור k שלם כלשהו.

אם מתעסקים רק בעולם המספרים הממשיים, אז קיימים שני הענפים W0 ו-W1 בלבד; עבור המספרים הממשיים x ו-y והמשוואה:

yey=x

למשוואה זו יש פתרון רק עבור x1e; אנו מקבלים כי y=W0(x) אם x0, ואת שני הערכים y=W0(x) וגם y=W1(x) אם 1ex<0 (כפי שניתן לראות בתמונה).

הפונקציה שימושית בקומבינטוריקה, לדוגמה, בספירת עצים. ניתן להשתמש בה בכדי לפתור משוואות המכילות אקספוננט (למשל המקסימום של משוואת פלאנק, משוואת התפלגות בוז-איינשטיין ומשוואת התפלגות פרמי-דיראק).

טרמינולוגיה

פונקציית W של למברט קרויה על שם המתמטיקאי יוהאן היינריך למברט.

לעיתים הענף הראשי W0 מסומן כ-Wp והענף W1 מסומן כ-Wm.

לעיתים הפונקציה נקראת גם "לוגריתם המכפלה" (באנגלית product logarithm) כיוון שאם הפונקציה ההופכית של f(w)=ew נקראת לוגריתם, אז הגיוני לקרוא לפונקציה ההופכית של המכפלה wew בשם "לוגריתם המכפלה"

הפונקציה קשורה לקבוע אומגה, ששווה ל-W0(1).

ייצוגים

אומנם את פונקציית W של למברט לא ניתן לבטא באמצעות פונקציות אלמנטריות[1]., אך ניתן לייצג אותה ובעיקר את הענף הראשי (אנ') שלה בדרכים אחרות.

באמצעות אינטגרלים מסוימים

בתחום |x|<1e, ניתן לייצג באמצעות האינטגרל הבא:[2]

π2W0(x)=0πsin(32t)xecostsin(52tsint)12xecostcos(tsint)+x2e2costsin(12t)dt

ועבור התחום הרחב יותר 1exe, ניתן לפשט עוד יותר את הביטוי:[3]

W0(x)=1πRe0πln(eeitxeiteeitxeit)dt

קיים ייצוג נוסף לענף הראשי:[4][5]

W0(x)=1π0πlog(1+xsinttetcott)dt

עבור התחום x1e בו הענף הראשי מוגדר, מתקיים:[6]

W0(x)=x2πππ(1vcotv)2+v2x+vcscvevcotvdv=xπ0π(1vcotv)2+v2x+vcscvevcotvdv

(שני האינטגרלים שווים כיוון שהפונקציה בתוך האינטגרל סימטרית).

באמצעות שברים משולבים

ניתן גם להציג את הענף הראשי באמצעות השבר המשולב הבא:[7]

W0(x)=x1+x1+x2+5x3+17x10+133x17+1927x190+13582711x94423+

ועבור התחום |W0(x)|<1:[8]

W0(x)=xexpxexpx

ובאופן דומה, עבור התחום |W0(x)|>e:

W0(x)=lnxlnxlnx

ד"א (דיפרנציאביליות ואינטגרביליות)

נגזרת

לפי השיטה למציאת נגזרת של פונקציה סתומה, ניתן להראות כי לכל הענפים של W יש משוואה דיפרנציאלית רגילה:

z(1+W)dWdz=W(z1e)

(W אינה גזירה עבור z=1e) כתוצאה מכך, אנו מקבלים את הנוסחה הבאה עבור הנגזרת של W:

dWdz=W(z)z(1+W(z))z{0,1e}

ובאמצעות שימוש בזהות eW(z)=zW(z) נקבל את הנוסחה הבאה:

dWdz=1z+eW(z)(z1e)

בענף הראשי נקבל W0(0)=1.

אינטגרל

ניתן למצוא את האינטגרל של הפונקציה W(x), ושל פונקציות רבות נוספות המכילות בתוכן את פונקציית W, על ידי שימוש באינטגרציה באמצעות החלפת משתנים: w=W(x)(x=wew)

W(x)dx=xW(x)x+eW(x)+C=x(W(x)1+1W(x))+C

המשוואה השנייה היא בשימוש הנפוץ יותר, אך אינה מוגדרת עבור x=0.

אם נשתמש בעובדה כי W0(e)=1 נקבל:

0eW0(x)dx=e1

אינטגרלים מסוימים

קיימים כמה אינטגרלים מסוימים שימושיים של הענף הראשי של פונקציית W. כגון:

0πW0(2cot2x)sec2xdx=4π
0W0(x)xxdx=22π
0W0(1x2)dx=2π

את המשוואה הראשונה ניתן למצוא באמצעות כתיבת אינטגרל גאוסיאני בקואורדינטות קוטביות.

את המשוואה השנייה ניתן למצוא על ידי שימוש בהחלפה u=W0(x), ואז ניתן גם להחליף את:

x=ueu
dxdu=(u+1)eu

ואז ניתן להראות כי:

0W0(x)xxdx=0uueuueu(u+1)eudu=0u+1ueudu=0u+1u1eudu=0u12eu2du+0u12eu2du=20(2w)12ewdw+20(2w)12ewdw(u=2w)=220w12ewdw+20w12ewdw=22Γ(32)+2Γ(12)=22(12π)+2(π)=22π.

המשוואה השלישית נובעת מהמשוואה השנייה על ידי ההחלפה u=x2, ובנוסף גם המשוואה הראשונה נובעת מהשלישית על ידי ההחלפה z=12tanx.

אינטגרלים לא מסוימים

W(x)xdx=W(x)22+W(x)+C

הוכחה ראשונה

אם נציב את המשתנה u=W(x)x=ueudduueu=(u+1)eu נקבל:

W(x)xdx=uueu(u+1)eudu=uueu(u+1)eudu=(u+1)du=u22+u+Cu=W(x)=W(x)22+W(x)+C

הוכחה שנייה

W(x)eW(x)=xW(x)x=eW(x)

W(x)xdx=eW(x)dxu=W(x)x=ueudduueu=(u+1)eu=eu(u+1)eudu=eu(u+1)eudu=(u+1)du=u22u+C=W(x)22+W(x)+C

W(AeBx)dx=W(AeBx)22B+W(AeBx)B+C

הוכחה

W(AeBx)dx=W(AeBx)dx

u=BxuB=xdduuB=1B

W(AeBx)dx=W(Aeu)1Bdu

v=euln(v)=uddvln(v)=1v

W(AeBx)dx=1BW(Av)vdv

w=AvwA=vddwwA=1A

W(AeBx)dx=1BAW(w)w1Adw

t=W(w)tet=wddttet=(t+1)et

W(AeBx)dx=1Bttet(t+1)etdt

W(AeBx)dx=1Bttet(t+1)etdt

W(AeBx)dx=1Bt+1dt

W(AeBx)dx=t22B+tB+C

t=W(w)

W(AeBx)dx=W(w)22B+W(w)B+C

w=Av

W(AeBx)dx=W(Av)22B+W(Av)B+C

v=eu

W(AeBx)dx=W(Aeu)22B+W(Aeu)B+C

u=Bx

W(AeBx)dx=W(AeBx)22B+W(AeBx)B+C

W(x)x2dx=Ei(W(x))eW(x)+C

הוכחה

אם נציב את המשתנה u=W(x)x=ueudduueu=(u+1)eu נקבל:

W(x)x2dx=u(ueu)2(u+1)eudu=u+1ueudu=uueudu+1ueudu=eudu+euudu

v=uv=uddvv=1

W(x)x2dx=ev(1)dv+euudu

W(x)x2dx=ev+Ei(u)+C

v=u

W(x)x2dx=eu+Ei(u)+C

u=W(x)

W(x)x2dx=eW(x)+Ei(W(x))+C=Ei(W(x))eW(x)+C

ערכים מיוחדים

עבור כל x מספר אלגברי השונה מ-0, מתקיים כי W(x) הוא מספר טרנסצנדנטי. אם W(x) הוא 0, אז x חייב להיות גם הוא 0, ואם W(x) הוא מספר לא אלגברי שונה מאפס, אז לפי משפט לינדמן-ויירשטראס, eW(x) חייב להיות מספר טרנסצנדנטי, ולכן x=W(x)eW(x) חייב להיות גם הוא מספר טרנסצנדנטי.

למטה מובאים ערכים מיוחדים של הענף הראשי (W0):

  • W0(π2)=iπ2
  • W0(1e)=1
  • W0(2ln2)=ln2
  • W0(0)=0
  • W0(1)=Ω=(dt(ett)2+π2)10.56714329 (קבוע אומגה)
  • W0(1)=eW(1)=ln(1W(1))=lnW(1)
  • W(e)=1
  • W(e1+e)=e

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא פונקציית W של למברט בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Timothy Y. Chow, What Is a Closed-Form Number?, The American Mathematical Monthly, ‏1999
  2. ^ Finch, S. R., Mathematical constants, Cambridge University Press, 2003, עמ' 450
  3. ^ Mező, István, An integral representation for the principal branch of the Lambert W function
  4. ^ Mező, István, An integral representation for the Lambert W function, ‏2020
  5. ^ Kalugin, German A.; Jeffrey, David J.; Corless, Robert M., Stieltjes, Poisson and other integral representations for functions of Lambert W, ‏2011
  6. ^ The Lambert W Function, Ontario Research Centre for Computer Algebra
  7. ^ Dubinov, A. E.; Dubinova, I. D.; Saǐkov, S. K., The Lambert W Function and Its Applications to Mathematical Problems of Physics, 2006, עמ' 53. (ברוסית)
  8. ^ Robert M., Corless; David J., Jeffrey; Donald E., Knuth, A sequence of series for the Lambert W function (עמ' 197-204), ‏יולי 1997