פונקציה תת-ליניארית

באלגברה ליניארית ובאנליזה פונקציונלית, פונקציה תת-ליניארית (נקראת גם פונקציונל תת-ליניארי) היא פונקציונל על מרחב וקטורי מעל שדה הממשיים או שדה המרוכבים, אשר מקיים תת-חיבוריות והומוגניות חיובית. פונקציות מסוג זה הן גרסה מוחלשת של נורמה ונורמה-למחצה מחד ופונקציה ליניארית מאידך.

שימושם העיקרי של פונקציונלים תת-ליניאריים בא לידי ביטוי במשפט האן-בנך. כמו כן ניתן להשתמש בפונקציונלים אלה במקרים שבהם מרחב כלשהו אינו נורמבילי, כלומר שלא ניתן להגדיר עליו נורמה.

הגדרה מתמטית

עבור מרחב וקטורי V מעל שדה 𝕂 שהוא שדה הממשיים או המרוכבים, הפונקציונל ρ:V יקרא פונקציונל תת-ליניארי אם ורק אם הוא מקיים את שתי התכונות הבאות:[1]

  1. תת-חיבוריות (Subadditivity): לכל שני וקטורים x,yV מתקיים ρ(x+y)ρ(x)+ρ(y)
  2. הומוגניות חיובית (Positive homogeneity): לכל וקטור xV במרחב ולכל סקלר אי-שלילי λ0 מתקיים ρ(λx)=λρ(x).

תנאי התת-חיבוריות הוא למעשה קיום אי-שוויון המשולש של הפונקציונל.

תכונות

ערך בראשית והכפלה בסקלר שלילי

מתוך תכונת ההומוגניות החיובית ניתן להסיק כי כל פונקציונל תת-ליניארי מתאפס בראשית, כלומר ρ(0)=0, זאת על ידי הכפלת כל איבר כלשהו ב-V בסקלר 0.

מאחר שתכונת ההומוגניות החיובית אינה נוגעת להכפלה בסקלר שלילי, לא ניתן להסיק כי ρ(x) משתווה ל-ρ(x) עבור xV כלשהי כפי שתכונה זו מתקיימת עבור נורמה ונורמה-למחצה. לעומת זאת, מתכונת התת-חיבוריות ניתן להסיק כי:

0=ρ(0)=ρ(x+(x))ρ(x)+ρ(x)

כלומר, ניתן להסיק שלפחות אחד מ-ρ(x) ו-ρ(x) הוא חיובי.

אריתמטיקה

עבור פונקציונל תת-ליניארי ρ מעל V וסקלר אי-שלילי α0 הפונקציונל αρ הוא תת-ליניארי. הדבר איננו מתקיים עבור α<0.

כמו כן, עבור זוג פונקציונלים תת-ליניאריים ρ1,ρ2 מעל V הפונקציונל ρ1+ρ2 אף הוא תת-ליניארי. הדבר איננו מתקיים בהכרח עבור ρ1ρ2.

בנוסף, עבור זוג פונקציונלים תת-ליניאריים ρ1,ρ2 מעל V הפונקציונל q:=max(ρ1,ρ2) אף הוא תת-ליניארי. כלומר לכל xV:

q(x):=max(ρ1(x),ρ2(x))

קמירות

כל פונקציה תת-ליניארית היא בהכרח פונקציה קמורה. ניתן להוכיח זאת מתוך ההגדרה:

עבור x,yV ו-0t1 מתקיים:

ρ(tx+(1t)y)ρ(tx)+ρ((1t)y)=tρ(x)+(1t)ρ(y)

כאשר אי השוויון משמאל מתקיים מתכונת התת-חיבוריות והשוויון מימין מתקיים בגלל הומוגניות חיובית.

כל פונקציה p:V שהיא תת-חיבורית (תנאי 1 בהגדרה), קמורה ומקיימת p(0)0 היא בהכרח תת-ליניארית.

הוכחה

לכל xV ולכל 0λ1 כלשהו ניתן להסיק מתכונת הקמירות כי:

p(λx)=p((1λ)0+λx)(1λ)p(0)+λp(x)λp(x)

מכיוון ש-01λ1 ניתן להסיק באותו אופן כי p((1λ)x)(1λ)p(x).

כעת לפי תכונת התת-חיבוריות:

p(x)=p((1λ)x+λx)p((1λ)x)+p(λx)(1λ)p(x)+p(λx)

מהעברת אגפים נקבל כי λp(x)p(λx).

מכיוון וגם λp(x)p(λx) וגם λp(x)p(λx) בהכרח p(λx)=λp(x) ועל כן מתקיימת הומגוניות עבור 0λ1. עבור λ1 מתקיים כי 01λ1 ולכן:

p(x)=p(1λλx)=1λp(λx)

משמע p(λx)=λp(x) גם עבור λ1. מכל זה נגזרת הומגוניות-חיובית עבור p. מאחר ש-p תת-חיבורית והומוגנית חיובית היא בהכרח תת-ליניארית. מש"ל.

רציפות

אם מרחב התחום V של פונקציה תת-ליניארית ρ הוא מרחב וקטורי טופולוגי (כלומר שהוא מצויד בטופולוגיה שעבורה פעולות החיבור והכפל בסקלר רציפות), ניתן לקבוע האם ρ רציפה על-פי הטופולוגיה של המרחב.

ניתן להוכיח כי אם ρ רציפה בראשית אז היא רציפה בכל המרחב, ויתרה מכך היא גם רציפה במידה שווה (כפי שתכונה זו מוגדרת לחבורות טופולוגיות, ובפרט למרחבים וקטוריים טופולוגיים). בפרט, כל פונקציונל תת-ליניארי רציף הוא רציף במידה שווה.

הוכחה

עבור ε>0 קיימת סביב פתוחה U של הראשית כך ש-|ρ(v)|<ε לכל vU. ניתן להגדיר קבוצה פתוחה חדשה U=U(U) שאף היא סביב פתוחה של הראשית וסימטרית (כלומר לכל vU מתקיים vU)

עבור x,yV כך ש-xyU מתקיים:

ρ(x)=ρ(xy+y)ρ(xy)+ρ(y)<ε+ρ(y)

לכן ρ(x)ρ(y)<ε. מכיוון שגם yxU ניתן להסיק שגם ρ(y)ρ(x)<ε לכן בסך הכל |ρ(x)ρ(y)|<ε.

מתקבל כי לכל ε>0 קיימת סביבה פתוחה U כך שלכל x,yV עבורם xyU מתקיים |ρ(x)ρ(y)|<ε. מכל זה ρ רציפה במידה שווה. מש"ל.

מקרים פרטיים

פונקציה ליניארית

  ערך מורחב – פונקציה ליניארית

כל פונקציה ליניארית היא גם פונקציה תת-ליניארית (מחליפים את האי-שוויון בתנאי התת-חיבוריות לשוויון).

אם מגדירים ב-V# את קבוצת כל הפונקציונלים התת-ליניאריים על מרחב וקטורי V כלשהו, ניתן להגדיר על מרחב זה יחס סדר חלקי כך שלכל ρ1,ρ2V#, ρ1ρ2 אם ורק אם ρ1(x)ρ2(x) לכל xV (סימון זה אינו סימון מוסכם בספרות ומשמש לערך זה בלבד).

על כן, בהינתן פונקציה תת-ליניארית ρ מעל מרחב V כלשהו, התנאים הבאים שקולים:

  1. ρ היא פונקציה ליניארית.
  2. ρ היא פונקציה אי-זוגית. כלומר, ρ(x)=ρ(x) לכל xV.
  3. ρ היא פונקציה תת-ליניארית מינימלית תחת היחס .[2]

מעובדה זאת נגזרת משמעות נוספת והיא שבהינתן פונקציונל תת-ליניארי כלשהו ρ מעל מרחב V ניתן למצוא פונקציה ליניארית f:V כך ש-f(x)ρ(x) לכל xV.

נורמה-למחצה

  ערך מורחב – נורמה-למחצה

עבור מרחב וקטורי V מעל שדה 𝕂 (שהוא שדה הממשיים או המרוכבים) פונקציה ρ:V תקרא נורמה-למחצה אם ורק אם מתקיימים התנאים הבאים:

  1. ρ היא תת-חיבורית.
  2. ρ הומוגנית בהחלט (Absolute homogeneity). כלומר, לכל וקטור xV במרחב ולכל סקלר λ𝕂 מתקיים ρ(λx)=|λ|ρ(x).

כמובן שכל פונקציה הומוגנית בהחלט היא הומוגנית חיובית, לכן כל נורמה למחצה היא פונקציה תת-ליניארית.

כל נורמה למחצה היא פונקציה זוגית. כלומר, ρ(x)=ρ(x) לכל xV. אם 𝕂= (שדה הממשיים), פונקציה תת-ליניארית ρ היא נורמה למחצה אם ורק אם היא זוגית.

מכיוון שכל נורמה למחצה היא זוגית, ושלפחות אחד מ-ρ(x) ו-ρ(x) הוא חיובי, ניתן להסיק כי כל נורמה למחצה היא פונקציה חיובית. כלומר, לכל xV מתקיים ש-ρ(x)0.

בהינתן פונקציה תת-ליניארית ρ כלשהי, ניתן לבנות ממנה נורמה-למחצה q:V כך שלכל xV:

q(x):=max(ρ(x),ρ(x))

נורמה למחצה זו תקרא הנורמה-למחצה המשויכת ל-ρ.

לנורמות למחצה חשיבות רבה בבניית מרחבים וקטוריים טופולוגיים קמורים מקומית, אשר מהווים הכללה למרחבים נורמביליים.

נורמה

  ערך מורחב – נורמה (אנליזה)

ρ תקרא נורמה אם ורק אם היא נורמה-למחצה ובנוסף מקיימת חיוביות בהחלט (positive definite). כלומר, אם ρ(x)=0 בהכרח x=0. כל נורמה היא נורמה למחצה, אך ההפך אינו בהכרח נכון.

לנורמות חשיבות מכרעת באנליזה ובפיזיקה והן מהוות הבסיס למרחבי הילברט ומרחבי בנך.

דוגמאות

  • כל נורמה ונורמה-למחצה היא פונקציונל תת-ליניארי.
  • פונקציית האפס ρ(x)=0,xV היא פונקציונל תת-ליניארי.
  • כל פונקציונל ליניארי על שדה V מעל הממשיים או המרוכבים הוא פונקציונל תת-ליניארי. הדבר נכון בפרט לפונקציית הזהות מ- לעצמו.
  • הפונקציה ρ: מהצורה ρ(x)={ax,x0bx,otherwise כאשר ab היא פונקציונל תת-ליניארי.

הערות שוליים

  1. ^ Worawit Tepsan, Functional Analysis, Math 7320, University of Houston, ‏2016-11-8 (ב־English)
  2. ^ Adam Bowers, Nigel J. Kalton, An introductory course in functional analysis, New York, NY [u.a.]: Springer, 2014, An Introductory Course in Functional Analysis, ISBN 978-1-4939-1945-1