פול לקאמרהאנגלית: Paul LaCamera) הוא גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית. שירת כמפקד פיקוד כוחות ארצות הברית בקוריאה, כמפקד כוחות הצבא בפיקוד האוקיינוס השקט וכמפקד רגימנט הריינג'רס ה-75.

פול לקאמרה
לידה ארצות הברית
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד גדוד בדיוויזיה ההררית ה-10
מפקד רגימנט הריינג'רס ה-75
מפקד דיוויזיית החי"ר ה-4
מפקד הקורפוס המוטס ה-18
מפקד כוחות צבא ארצות הברית בפיקוד האוקיינוס השקט
מפקד פיקוד כוחות ארצות הברית בקוריאה
פעולות ומבצעים
מבצע מטרה צודקת
מבצע אנקונדה
מלחמת אפגניסטן
מלחמת עיראק
עיטורים
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד  כוכב הארד
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות

קריירה צבאית

לקאמרה החל את דרכו בצבא ארצות הברית עם הרשמו למכללה הצבאית וסט פוינט. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1985, והוסמך כקצין בדרגת לוטננט. עם סיום לימודיו התגייס לצבא ועבר הכשרה כלוחם, קורס קציני חי"ר והסמכה כצנחן. לאחר מכן התנדב לקאמרה לרגימנט הריינג'רס ה-75. לקאמרה שימש ברגימנט הריינג'רס כמפקד מחלקה ולאחר מכן כמפקד פלוגה ולחם במבצע מטרה צודקת.[1] לאחר מספר תפקידי פיקוד שימש לקאמרה כמפקד גדוד בדיוויזיה ההררית ה-10 והוביל אותו בלחימה במבצע אנקונדה.[2] בשנים 2003–2004 פיקד על הגדוד השלישי ברגימנט הריינג'רס ה-75. בשנים 20052007 פיקד לקאמרה על רגימנט הריינג'רס. לאחר מכן שירת כקצין המבצעים של פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים (JSOC) וכעוזרו של מפקד פיקוד המבצעים המשולבים המיוחדים. בתפקידו הבא שירת כסגן מפקד דיוויזיית החי"ר ה-25 ולאחר מכן כמפקד דיוויזיית החי"ר ה-4 (עד למאי 2015 כאשר במקומו מונה ראיין גונזלבס) בתקופה בה פרשה בדרום אפגניסטן, וסגן מפקד הקורפוס המוטס ה-18.

בינואר 2018 קודם לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד הקורפוס המוטס ה-18. בנובמבר 2019 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד כוחות צבא ארצות הברית בפיקוד האוקיינוס השקט, תפקיד בו כיהן עד יוני 2021. ביולי 2021 מונה למפקד פיקוד כוחות ארצות הברית בקוריאה, שירת בתקפיד עד פרישתו מהשירות הצבאי בדצמבר 2024.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא פול לקאמרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 98.
  2. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 227.