עולום אל-תפסיר

עֻלוםּ אל-תַפְסִירערבית: מדע הפרשנות) הוא תחום הידע באסלאם, הכולל פרשנות והבהרה של הלכות דת האסלאם המתומצתות בקוראן.

ההגדרה השרעית של הפרשנות

על פי השריעה, מטרת מדע הפרשנות היא להבין את משמעויות ההוראות בקוראן, להבהיר את ייעודו ותכליתו ותוכנו, על פי כללים, הלכות וערכי יסוד בסיסיים שהם קבועים ומוסכמים.

מקורות הפרשנות

הקוראן

הקוראן הוא המקור הראשון בחשיבותו, ועל הפרשן להתבונן ולאסוף את הפסוקים הקשורים לעניין, להשוות בין כל הפסוקים הרלוונטיים, כדי להגיע להבנה נכונה.

המסורה הנבואית

החדית', או אל-סונה אל-נבאּויה (ערבית: السنة النبوية): זוהי שרשרת המוסרים של ההלכה, דרך הנביא, הנחשבת למאומתת.

הפרשנות בסונה

הפרשנות בסונה היא הפרשנות של הקוראן, שהועברה מהנביא ומהצחאבה והתאבעין, והיא מבוססת על העברת המסר הישיר דרכם או דרך הבנתם ופירושם.

ספרי הפרשנות החשובים

הפרשנות דרך הדעה

זו היא הפרשנות של הקוראן, באופן ישיר דרך הדעה של המפרש, בהתבסס על תנאים ברורים למפרשים.

בין התנאים לפרשנות זאת:

  • שהפרשן יהיה בקי גדול במדעי ההלכות באסלאם, למשל: "מדע הקוראן", ומדע אמירות הנביא, מדעי האמונה, מדעי הבנת השפה הערבית, כדי שלא יעשה טעויות בפירושם.
  • שהפרשנות שלו לא תצא מגדר ההבנות של יסודות האמונה והקוראן, ודרך הנביא.

ספרים חשובים בקטגוריה הזו:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Abdullah Yusuf Ali. (אנ') (1987). The Holy Qur'an: Text, Translation and Commentary. (אנ') Elmhurst, N.Y.: Tahrike Tarsile Qur'an, Inc., US ed.
  • Wills, Garry. (2017). What the Qur'an Meant, And Why It Matters. p. 705. New York, NY: Random House.
  • Ibn Abd Allāh Tustari, S., Keeler, Annabel., & Keeler, Ali. (2011). Tafsīr al-Tustari. Louisville, KY: Fons Vitae; Amman, Jordan: Royal Aal al-Bayt Institute for Islamic Thought.
  • Nasr, H., Dagli, C., Dakake, M., Lumbard, J., & Rustom, M. (2015). The study Quran: a New Translation and Commentary. New York, NY: HarperOne, an imprint of Harper Collins Publishers.
  • Jalal al-Din Muḥammad ibn Aḥmad Maḥalli. (2007). Tafsir al-Jalalayn. London: Dar Al Taqwa.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.