השושלת הע'זנווית
.PNG) | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | סולטנות |
| שפה נפוצה | פרסית חדשה, ערבית, טורקית |
| עיר בירה | ע'זני, לאהור |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 963 |
| פירוק | |
| תאריך | 1187 |
| ישות קודמת | סאמאנים |
| ישות יורשת | סלג'וקים |
השושלת הע'זנווית הייתה שושלת ממוצא טורקי שהקימה במאה ה-10 סולטנות רחבת ידיים במזרח העולם המוסלמי ואף הרחיבה את שלטונה לתוך הודו.
עלייתה של הממלכה הע'זנווית
הממלכה הע'זנאווית נוסדה למעשה באופן הדרגתי על ידי שלושה אנשים שונים. אלפ תגין (אלפ תג'ין) (אנ'), מייסדה הראשון של הממלכה הע'זנווית, היה ממלוכ טורקי ששירת כחאג'ב אל-חֻג'אב, המפקד העליון של המשמר הממלוכי של השושלת הסאמאנית, וכמושל ח'וראסאן, המשרה הצבאית החשובה ביותר באמירות הסאמאנית. כאשר סר חינו בעיני הממשל הסאמאני, פרש אלפ תגין לע'זני באזור אפגניסטן של ימינו, הביס את השושלת המקומית ששלטה שם, וייסד ממלכה לעצמו בשנת 962. אלפ תגין מת ככל הנראה זמן קצר לאחר שכבש את ע'זני.
אחרי מותו של אלפ תגין, הפכה ע'זנה לממלכה וסאלית של הסאמאנים ונשלטה על ידי שורה של מושלים, ששלטו כל אחד למשך זמן קצר. בשנת 977 עלה לשלטון בע'זנה סבכ תגין (אנ'), מנהיגה השני של הממלכה הע'זנווית. סבכ תגין היה ממלוכ טורקי שרכש אלפ תגין. אחרי שעלה על כס השלטון בע'זנה, פצח סבכ תגין בשורה של כיבושים, אך באופן פורמלי המשיך להיות מושל מטעם הסאמאנים. אחרי מותו בשנת 997, החל קרב ירושה בין בניו של סבכ תגין, שהסתיים בשנת 998 בניצחונו של מחמוד, המנהיג השלישי של הממלכה הע'זנווית. מחמוד, אשר שלט עד למותו בשנת 1030, שחרר באופן סופי את הממלכה הע'זנווית מהסוזארניות הסאמאנית ואף שיתף פעולה עם הקראח'אנים כדי לחסל את הממלכה הסאמאנית. בשורה של כיבושים הפך מחמוד את הממלכה הע'זנווית למעצמה אזורית.
ראו גם
- השושלת הטאהרית
- השושלת הצפארית
- השושלת הסאמאנית
- השושלת הבויהית
- השושלת הסימג'ורידית
- השושלת הקרא-ח'אנית
- השושלת הסלג'וקית
לקריאה נוספת
- כאהן, קלוד, האסלאם, מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה), תל אביב: דביר, תשנ"ה / 1995.
- Golden, Peter B., An Introduction to the History of the Turkic Peoples: Ethnogenesis and State-Formation in Medieval and Early Modern Eurasia and the Middle East, Wiesbaden: Otto Harrassowitz, 1992.
- Cambridge History of Iran, Vol. 4: From the Arab Invasion to the Saljuqs, Cambridge: Cambridge University Press, 1975, pp. 595-633.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא השושלת הע'זנווית בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
| הקודם: הסאמאנים |
הע'זנווים | הבא: הסלג'וקים |
| ההיסטוריה של ח'ווארזם | ||
|---|---|---|
| שושלות | השושלת האפריגית (335-995) • השושלת המאמונית (995–1017) • השושלת הע'זנווית (963-1187) • הענף של אלטונטאש (Altuntash) ( 1020-1041) • השושלת הסלג'וקית (1055-1152) • השושלת האנושתכינית (Anushtegin dynasty) (1077-1260) • השושלת הסופית (1361 – 1379) • השושלת הטימורית (1370-1507) • השושלת הספווית (1505-1511) • השושלת השייבאנית (Shaybanids) (1511-1695) •השושלת הח'ונגירדית (Khongirad) (1763-1920) | |
| אימפריות | האימפריה הפרתית (247 לפנה"ס-224)• האימפריה הסאסאנית (205-636) • האימפריה ההפתליטית (440-565 ) • גקטורקים (542-603) • האימפריה המוסלמית (622-1258) • הח'ליפות האומיית (661-750) • הח'ליפות העבאסית (750-1258) • האימפריה הסאמאנית (819-1005) • האימפריה הסלג'וקית (1055-1155) • האימפריה הח'ווארזמית (1148-1220) • האימפריה המונגולית (1206-1294) • האימפריה הטימורית (1370-1507) • האימפריה הספווית (1505-1736) • האימפריה השייבאנית (אנ') (1511-1695) • ח'אנות חיווה (1695-1873) • האימפריה הרוסית (1873-1920) • האימפריה הסובייטית (1920-1991) | |
| אישים בולטים | הבש אל-הסיב אל-מרוואזי (Habash al-Hasib al-Marwazi) (766-869) • מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (780-845) • אבו סאהל אל-מאסיחי (-1010) • מוחמד אבן אחמד אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Ahmad al- Khwarizmi) (935-997) • אבן אל-חמר (942-1017) • אל-בירוני (973-1050) • אבו נאסר מנצור (960-1036) • בדיע א-זמאן אל-המד'אני (969-1007) • אבו עלי אבן סינא (980-1037) • אל-ג'ורג'אני (1040-1136) • אל-זמח'שרי (1075-1144) • נאג'ם אל דין קוברה (Najm al-Din Kubra) (1145-1221) | |
| תיאור סכמתי של ההיסטוריה של ח'ווארזם בכל מאה לאחר העת העתיקה |  | |