ספינת נויראט
ספינת נויראט (באנגלית: Neurath's boat) הוא דימוי המשמש בתיאורים אנטי־בסיסיים (אנ') על הידע, במיוחד בפילוסופיה של המדע. דימוי זה נוסח לראשונה על ידי אוטו נויראט, פילוסוף וסוציולוג יהודי. הוא מבוסס בחלקו על ספינת תסאוס, אשר משמש באופן סטנדרטי להמחשת שאלות פילוסופיות אחרות, הקשורות לבעיות של זהות.[1] דימוי זה זכה לפופולריות על־ידי וילארד ואן אורמאן קוויין במגזין "מילה וחפץ" (אנ') (1960).
נויראט השתמש בדימוי במספר מקומות.[1][2] הראשון היה בחיבור "בעיות בכלכלת מלחמה" (1913) שכתב. ב"אנטי-ספנגלר" (מאנגלית: Anti-Spengler) (1921) כתב נוירת':
אנו כמו מלחים אשר בלב הים נצרכים לשפץ את הספינה, אך לעולם לא מסוגלים לבנות אותה לגמרי מחדש. בזמן שקורה אחת מן הספינה נעקרת, קורה אחרת חייב מיד לבוא במקומה, ועל כך נתמכת שאר הספינה. בצורה זו, בכך שאנחנו משתמשים בקורות ישנות ובעצי סחף, הספינה יכולה לקבל צורה חדשה לגמרי, אך רק בעזרה שינוי הדרגתי.
— Neurath, Otto (1973) [1921]. "Anti-Spengler". Empiricism and Sociology. Vienna Circle Collection. Vol. 1. Dordrecht: D. Reidel. pp. 158–213 (199)
האנלוגיה הלא־בסיסית של נויראט לשחזור ספינה בים מנוגדת לאנלוגיה הבסיסית (אנ') המוקדמת הרבה יותר של דקארט - ב"מאמר על המתודה" (1637) ו"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" (1641) - של הריסת בניין בבת־אחת ובנייתה מחדש מלמטה למעלה.[3] נויראט עצמו עמד על הניגוד הזה.[2][4]
בהקשר הדימוי, הסירה לעיתים הוחלפה ברפסודה בדיונים של כמה פילוסופים, כמו פול לורנזן ב־1968,[5] סוזן האק ב־1974,[6] וארנסט סוסה ב־1980.[7] השימוש של לורנזן בדימוי של הרפסודה היה מעין התאמה של דימויו של נויראט לעקרונות הפילוסופיה הבסיסית, תוך שהוא חולק על נויראט בטענה שאפשר לקפוץ למים ולבנות רפסודה חדשה תוך כדי שחייה, כלומר "להתחיל מאפס" ולבנות מערכת ידע חדשה.[5][8]
לפני הדימוי של נויראט, צ'ארלס פרס השתמש במטרה דומה בדימוי של הליכה על בִיצה: אדם עושה צעד נוסף רק כאשר האדמה מתחת לרגליו מאפשרת זאת.[9]
אתחול נויראטיאני
קית' סטנוביץ', בספרו "המרד של הרובוט" (מאנגלית: The Robot's Rebellion), מתייחס אליו כאל אתחול נויראטיאני, תוך שימוש במונח bootstrapping כאנלוגיה לאופי הרקורסיבי שבו האדם שב ומשכתב את אמונותיו ודעותיו.[10] "קרש רקוב" על הספינה, למשל, עשוי לייצג מם וירוס או מם זבל (כלומר, מם שאינו מותאם לאינדיבידואל, או אינו משרת מטרה מועילה למימוש מטרות חייו של אדם). ייתכן שאי־אפשר להביא את הספינה לחוף לצורך תיקונים, לכן אפשר לעמוד על קרשים שאינם רקובים כדי לתקן או להחליף את אלו שיש. במועד מאוחר יותר, ניתן לבדוק את הקרשים ששימשו בעבר לתמיכה על ידי עמידה על קרשים אחרים שאינם רקובים:
We can conduct certain tests assuming that certain memeplexes (e.g., science, logic, rationality) are foundational, but at a later time we might want to bring these latter memeplexes into question too. The more comprehensively we have tested our interlocking memeplexes, the more confident we can be that we have not let a meme virus enter into our mindware….[10]181
בדרך זו, אנשים עשויים להמשיך לבחון ולשנות את האמונות שלהם כדי להפוך לרציונליים יותר.[10]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" On such epistemological analogies in general, from Descartes and Neurath and others, see: שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"