עבריתפדיה

סנדר ואן דר לינדן

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

סנדר ל. ואן דר לינדן (בהולנדית: Sander L. van der Linden) הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית הולנדי.[1]

ראשית חייו

רוב משפחתו מצד אימו ממוצא הולנדי נספתה בשואה. מילדותו עסק בשאלה "מה גורם לאנשים לעשות דברים רעים", ואיך הטיות מידע משפיעות עליהם וערך ניסויים בניסיון לבאר לעצמו סוגיה זו. העניין בנושא הוביל אותו ללמוד פסיכולוגיה של שכנוע.

לינדן סיים תואר הראשון באוניברסיטת אמסטרדם ובאוניברסיטת קליפורניה.[2] את תואר הדוקטור קיבל מבית הספר לכלכלה של לונדון[3] בשנת 2014 עם תזה שכותרתה "הגורמים החברתיים-פסיכולוגיים של תפיסות, כוונות והתנהגויות סיכון של שינויי אקלים: מחקר לאומי". השלים פוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לענייני ציבור וודרו וילסון באוניברסיטת פרינסטון.

קריירה

ואן דר לינדן הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית בחברה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. הוא מנהל את המעבדה לקבלת החלטות חברתיות בקיימברידג' מאז 2016.[4] בנוסף הוא עמית בצ'רצ'יל קולג', קיימברידג', שלוחת מחקר של תוכנית ייל לתקשורת לשינויי אקלים באוניברסיטת ייל ומרכז וינטון לתקשורת סיכונים וראיות באוניברסיטת קיימברידג'.[3]

הוא מכהן במערכת של "פסיכולוגיה, מדיניות ציבורית ומשפט, והבדלים באישיות ובאינדיבידואליות, מחקרים עכשוויים בפסיכולוגיה חברתית ואקולוגית", וכתב העת לחקר סיכונים.[5][6][7][8]

ואן דר לינדן היה העורך הראשי של כתב העת לפסיכולוגיה סביבתית בשנים 2018–2021.[9]

הוא פרסם יותר מ-150 מחקרים, שזכו לאלפי ציטוטים וסוקרו בהרחבה ב"ניו יורק טיימס", "רולינג סטון", BBC ,NPR, רויטרס ו"האקונומיסט".

תרומות מחקר

מיסאינפורמציה

ואן דר לינדן ידוע בעיקר בזכות תוכנית המחקר שלו הבוחנת כיצד להגן על אנשים מפני חדשות מזויפות ומיסאינפורמציה.[10][11] מחקרו מסתמך על תאוריית החיסון ובו, בעקבות האנלוגיה הביו-רפואית, אזהרה מוקדמת שניתנת לאנשים וחשיפתם למינון מוחלש מאוד של חדשות מזויפות, יכולה ליצור התנגדות פסיכולוגית נגדה.[12][13][14][15] כמו חיסון למחלה, שבו מזריקים לגוף וירוס מוחלש, במחקריו מאמנים את המוח לזהות פייק ניוז על ידי חשיפה מבוקרת למניפולציות שעושים מפיצי קונספירציות. לימוד של שיטות ההטעיה הנפוצות מפחית את האפקטיביות שלהן. הרעיון עליו הוא מתבסס הוא שלהפרכה בדיעבד של שקרים יש יעילות חלקית בלבד כי ברגע שמידע שקרי נקלט קשה לבטל את השפעתו. לכן צריך חשיפה מקדימה במינונים נמוכים כדי "לחסן" אנשים מראש מפני המידע השקרי. בניסויים שערך ותרגם למשחקים יש למידה של זיהוי המיסאינפורמציה ובניית התנגדות לה, כך שבפעם הבאה שתהיה חשיפה למידע שיקרי תהיה פחות רגישות אליו.[16]

חשיפת המנגנונים שנועדו לתמרן את דעת קהל יכולה לחסן נגדם. מנגנונים אלה יכולים להיות: פגיעה באמינות הצד השני, האשמת קבוצות ספציפיות בחוליי החברה, פנייה לרגש, קיטוב, התחזות לגופים מהימנים, מצג שווא כאילו יש רק שתי אפשרויות מנוגדות, המצאת קונספירציות ופרסום תוכן נפיץ ומעורר רגשות שמאלץ את הקורא להגיב. כפי שמערכת חיסון תהיה יעילה יותר ככל שיהיו לה יותר דוגמאות לפתוגנים פולשים, כך גם זיהוי המידע המוטעה יהיה טוב יותר ככל שיינתנו יותר דוגמאות למידע כוזב.

ואן דר לינדן פיתח עם שתופים את משחק החדשות המזויפות "חדשות רעות",[17][12] המדמה פיד של מדיה חברתית ומלמד אנשים על טכניקות המניפולציה המשמשות בהפקת חדשות מזויפות. המשתתפים במשחק הגדילו את החסינות שלהם מפני פייק ניוז ב-20%–25%. גרסה עדכנית יותר של המשחק בשם "GoViral!"[18] שואפת לחסן נגד מידע מוטעה ספציפית בנוגע לנגיף קורונה.

שיתוף פעולה של מעבדת קבלת ההחלטות החברתיות בניהולו של ון דר לינדן, עם ארגון הבריאות העולמי, מחלקת המדינה של ארצות הברית, האיחוד האירופי ויוטיוב, הוביל ליצירת סרטון חיסון בן ה-90 שניות, שהגיע לחמישה מיליון צפיות. התוצאה עבור 'מנה' אחת בלבד של חיסון (צפייה אחת בסרטון) הייתה עליה של 5%–10% ביכולתם של הצופים לזהות תוכן מטעה.

סיפרו "חסינות מפני טיפשות: מדוע אנו נופלים במלכודת המידע מוטעה וכיצד לבנות חסינות" מסכם עשר שנות מחקר שהתמקדו בפיתוח "חיסון" נגד דיסאינפורמציה, בשונה מהפרכה בדיעבד של שקרים.

ואן דר לינדן השתתף בחיבור המאמר הראשי בגיליון כתב העת המדעי Natrue שפורסם ביוני 2024 ועסק במיסאינפומציה. על פי המאמר קיומה של מיסאינפורמציה בכמויות העצומות בהן הי קיימת, עלולה להגביר קיטוב, לערער את האמון בתהליכי ההצבעה, ולהשפיע על בוחרים באמצעות תעמולה גזענית שקרית, להוביל להשמצות לא מבוססות של מתמודדים ולזיוף תמונות וסרטונים בעזרת בינה מלאכותית.[19]

מודל אמונת המעבר

ואן דר לינדן ידוע במודל אמונת המעבר (GBM),[20] תיאוריה דו-תהליכית של חשיבה. המודל מניח תהליך דו-שלבי של שינוי גישה. בשלב הראשון, תפיסות של הסכמה בקרב קבוצה של אנשים משפיעים מהתחום (למשל מומחים), משפיעות על עמדות מפתח פרטיות שאנשים עשויים להחזיק בנוגע לסוגיה (למשל, שהתחממות כדור הארץ נגרמת על ידי אדם). בתורם, האמונות הקוגניטיביות והרגשיות המרכזיות הללו עשויות לעצב עמדות ציבוריות ותמיכה במדע.[21] במילים אחרות, המודל מציע שמה שמבסס את עמדותיהם של אנשים כלפי מדע (לעיתים קרובות שנוי במחלוקת) הוא תפיסתם בנוגע לקונצנזוס המדעי. לתיקון התפיסה (השגויה) של אנשים לגבי הסכמה מדעית הקיימת בנושא, מתייחסים כתפיסת "מעבר"[21] ליצירת שינויים העתידיים באמונות בהן מחזיקים אנשים בנוגע לסוגיות חברתיות ומדעיות שנויות במחלוקת.[22]

המודל מוצא את שורשיו התאורטיים בתיאוריות פסיכולוגיות חברתיות בולטות אחרות כמו המודל היוריסטי-שיטתי ומודל הסבירות של עיבוד.[22] המודל יושם במגוון הקשרים, כולל שינויי אקלים,[23][24] חיסון,[25] ויכוח הברקזיט,[26] ו־GMOs.[27]

ניתוח אחד מ־Scepttical Science, הסוקר 37 מאמרים שפורסמו, מציין שכ-86% מהם תומכים בעקרונות הכלליים של GBM.[28]

תיאוריות קונספירציה

ואן דר לינדן ואחרים העבירו סקר באינטרנט ליותר מ-5,000 אמריקאים לגבי העדפותיהם הפוליטיות, וביקשו מהם להגיב לשאלות שפותחו במטרה למדוד חשיבה קונספירטיבית ופרנויה. הם גילו שאנשים בקצוות הקשת הפוליטית היו קונספירטיביים יותר מאלה שבמרכז. החוקרים גם גילו ששמרנים נוטים יותר לחשיבה קונספירטיבית מאשר ליברלים. ואן דר לינדן משער שהדבר עשוי לשקף הזדהות חזקה עם קבוצות וערכים שמרניים, וניסיונות לנהל אי ודאות.[29]

ספרים

  • חסינות מפני טיפשות (foolproof): מדוע אנו נופלים במלכודת המידע מוטעה וכיצד לבנות חסינות (HarperCollins), 2023.
  • סיכון ואי-ודאות בחברה של פוסט-אמת (Earthscan Risk in Society), 2019.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מה אם היו מציעים לכם חיסון נגד פייק ניוז? השיטה המהפכנית למאבק בהפצת שקרים | מוסף כלכליסט, באתר newmedia.calcalist.co.il
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  12. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  14. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ חוקרים מקיימברידג': חשיפה במינון נמוך לשקרים "מחסנת" מהשפעת חדשות מזויפות, באתר הארץ, ‏23.1.2017
  17. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  18. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  19. ^ חוקרים: מידע כוזב הוא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות כיום, באתר הארץ, ‏3.7.24
  20. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  21. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  22. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  23. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  24. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  25. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  26. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סנדר ואן דר לינדן".
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=סנדר_ואן_דר_לינדן&oldid=309807"