סולומון ברק

תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

סולומון ברק, אוגוסט 2010

סולומון בֶּרק (באנגלית: Solomon Burke;‏ 21 במרץ 1940 - 10 באוקטובר 2010) היה מטיף דת, זמר יוצר בתחומי מוזיקת נשמה, גוספל ורית'ם אנד בלוז אמריקאי.

חייו

ברק כתב שירים רבים שהפכו ללהיטים בפי אחרים, בראשם השיר "Everybody Needs Somebody To Love" שהתפרסם בסרט האחים בלוז והשיר "Cry To Me" שהתפרסם בסרט ריקוד מושחת. למרות שלא היה זמר מפורסם עבור רוב האוכלוסייה, זכה להערכה רבה על ידי מוזיקאים שראו בו את אחד ממניחי היסוד למוזיקת הנשמה. המפיק ג'רי וקסלר אמר עליו שהוא "זמר הנשמה הגדול מכולם", שדרן רדיו הכתיר אותו ל"מלך הרוק-אנד-סול" (הלחם של רוקנרול ומוזיקת נשמה (סול)), כינוי שהפך לאחד החביבים עליו ועל מעריציו, כמו כן כונה "המלך סולומון" ובישוף מוזיקת הנשמה". בין האמנים שנקבו בשמו כהשראה נמנים אלביס קוסטלו, טום ווייטס, בוב דילן, ואן מוריסון, בריאן וילסון ועוד. בשנת 2002 יצא תקליטו זוכה פרס גראמי "Don't Give Up on Me", שנתן פרשנות לשיריהם. בשנת 2001 נבחר להיכל התהילה של הרוקנרול.

בהופעותיו ובהקלטות נהג לעמוד מאחורי דוכן של מטיף בכנסייה וההופעות נערכו כעין דרשה ארוכה, חלקה מחורזת, מלווה בחטיבת קצב, אורגן המונד וכלי נשיפה ממתכת, שהטיפה לאהבה, לשלום ולראייה אופטימית של המציאות. במהלך ה"דרשה" שולבו שירים קצביים. בשנות חייו האחרונות, כאשר שקל כ-150 ק"ג וסבל מבעיות בריאות, נהג להופיע כשהוא ישוב על כורסא שעוצבה ככס מלכות.

ברק נפטר מדום לב בנמל התעופה סכיפהול שבהולנד, לאחר טיסה מארצות הברית לקראת הופעה באמסטרדם. הוא הותיר 21 ילדים (ממספר נשים), 90 נכדים ו-19 נינים.

בנוסף להיותו זמר ויוצר, היה ברק, שכבר בגיל 12 התפרסם כ"ילד הפלא המטיף" גם מטיף וארכיבישוף של כנסיית "בית האל לכל בני האדם" (The House of God For All People).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סולומון ברק בוויקישיתוף   

• עמוס הראל, גלריה, עכבר העיר אונליין, המלך סולומון, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2010
• סוכנויות הידיעות, הזמר סולומון ברק הלך לעולמו, באתר ynet, 10 באוקטובר 2010
• הספד בהגרדיאן (באנגלית)
• ראיון ב"אינדפנדנט" (באנגלית)
• סולומון ברק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סולומון ברק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)