סוהיר חמאד
סוהיר חמאד (בערבית: سهير حماد; נולדה ב-25 באוקטובר 1973) היא משוררת, סופרת, פעילה פוליטית ובמאית קולנוע ירדנית-אמריקאית ממוצא פלסטיני. הוריה היו פליטים פלסטינים שהיגרו לברוקלין, ניו יורק כשהייתה בת חמש. הוריה עברו לאחר מכן לסטטן איילנד.
חייה
חמאד, ילידת עמאן, הושפעה בתקופת התבגרותה מזירת ההיפ הופ התוססת של ברוקלין. היא קלטה גם את סיפורי הוריה, על החיים בעיר מגוריהם לוד, ממנה היגרו בעקבות מלחמת העצמאות בשנת 1948, ואת הסבל שהם סבלו לאחר מכן, תחילה ברצועת עזה ולאחר מכן בירדן. בגלל ההשפעות השונות, חמאד הייתה מסוגלת לשלב בעבודתה נרטיב משותף של נישול. הדבר בא לידי ביטוי לא רק ביכולת שלה כבת למהגרים פלסטינים-מוסלמים, אלא בתור אישה הנאבקת נגד סקסיזם הטבוע בחברה המוסלמית, בהיותה אישה ומשוררת בזכות עצמה. כאשר אמן-יזם ההיפ הופ ראסל סימונס נתקל בקטע שכתבה, וכותרתו "ראשית כתיבה מאז" שיר המתאר את תגובתה לפיגועי ה -11 בספטמבר, הוא חתם איתה הסכם על שיריה. מאז דקלמה יצירות מקוריות שלה במסע שערכה במשך השנתיים הבאות. היא עובדת עכשיו על הפרסום השלישי שלה, אשר יהיה ספר פרוזה.
יוצרת סרטי וידאו
- פן נשכח (2003) - כתיבה
- מלחמת העולם הרביעית (2004) - כתיבה
- מלח הים הזה (2008) - כתיבה, משחקת תפקיד ראשי, עם סאלח בכרי הפקה ישראלית-אירופאית, בבימוי Annemarie JACIR אנמרי ז'אקיר[1]
- כאשר אני מותח יד רביעית שלי (2009) - כתיבה
הפקת הצגות
- "טריניטי דם" (2002) היפ הופ בניו יורק, פסטיבל תיאטרון
- "רה-אורינטאליזם" (2003)
- "ליברטו" מאת סוהיר חמאד
ספריה
חמאד פרסמה ארבעה ספרים:
- Born Palestinian, Born Black (1996)
- Drops of This Story (1996)
- Zaatar Diva (2006)
- Breaking Poems (2008)
פרסים
- פרס לורד אודר Lorde Audre לכתיבה, מכללת האנטר (1995, 2000)
- פרס מרכז מוריס לריפוי בשירה (1996)
- פרס מילס ניו יורק לאמן תושב (1998)
- פרס ואן ליר (1999)
- פרס לאמנים חדשנים (2001) אסיה / פסיפיק / מחקרים במכון האמריקני באוניברסיטת ניו יורק NYU
- פרס הספר האמריקאי (2009)
- פרס טוני - אירוע תיאטרלי מיוחד - חבר עופרת לכותב המקורי של ראסל סימונס למציגי שירת דף ג'אם Def Jam בברודוויי (2003)
- פרס פיבודי לשירת דף ג'אם (2003)
