סודז'ה
סודז'ה (ברוסית: Су́джа) היא עיירה והמרכז האדמיניסטרטיבי של סודז'נסקי שבסובייקט קורסק, רוסיה, הממוקמת על הנהרות סודז'ה ואוליושניה כ-105 ק"מ דרומית מערבית לקורסק, המרכז האדמיניסטרטיבי של המחוז. יש בה 5,127 תושבים. היא יושבת על מזין הגז הטבעי שבו הצינור הטרנס-סיבירי פוגש את צינור האחים.[1] העיירה נכבשה על ידי כוחות אוקראינים במהלך הפלישה למחוז קורסק באוגוסט 2024.[2][3][4]
| מדינה / טריטוריה |
 רוסיה - דה יורה אוקראינה - דה פקטו |
|---|---|
| מחוז |
 מחוז קורסק |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 100 (14.08.2024) |
|
(למפת רוסיה רגילה)  <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד * בלתי צפוי%; top:שגיאה בביטוי: אופרנד * בלתי צפוי%;"> | |
היסטוריה
בימי הביניים השטח היה חלק מנסיכות רילסק, נסיכות צ'רניגוב והדוכסות הגדולה של ליטא, לפני סיפוחה על ידי נסיכות מוסקבה.[5]
סודז'ה נוסדה בשנת 1664.[6] בתחילה הייתה זו עיירה של גדוד סומי בתוך סלובודה אוקראינה, והייתה מבוצרת בסוללות ובחפיר.
ב-1708 הוא נכלל במחוז קייב, וב-1779 הפכה למושב הסודז'נסקי אויזד בתוך מחוז קורסק.
בשנת 1870 מנתה תושבי העיר 4,482 תושבים ובפרברים 5,624 תושבים. בשנת 1869 היו בעיירה 393 בעלי מלאכה ובשנת 1871 היו תשעה מפעלים. בסוף המאה ה-19 אירחה העיר ארבעה ירידים שנתיים ושני שווקים שבועיים. לפי מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית משנת 1897, מניין תושבי העיר עמד על 7,433 מתוכם 61.2% אוקראינים, 37.2% רוסים, 1.2% יהודים ו-0.3% פולנים.[7]
בנובמבר–דצמבר 1918, סודז'ה הייתה מקום מושבה של ממשלת הפועלים והאיכרים הזמנית של אוקראינה לפני העברתה לבלגורוד.[8] הוא היה חלק מה-SSR האוקראיני עד 1922, אז הועבר ל-SFSR הרוסית.[5]
במהלך מלחמת העולם השנייה, סודז'ה נכבשה על ידי חיילים גרמנים מ-18 באוקטובר 1941 עד 3 במרץ 1943.
