סדרה הנדסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סדרה גאומטרית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, סדרה הנדסית או סדרה גאומטרית היא סדרה של מספרים, כך שהיחס בין כל שני איברים סמוכים הוא קבוע. במילים אחרות, ניתן לחשב כל איבר בסדרה על ידי הכפלת האיבר הקודם לו במספר קבוע q (היחס בין האיברים; נקרא גם מנת הסדרה). סדרה הנדסית קרויה כך, משום שכל איבר בה הוא הממוצע ההנדסי של האיבר הקודם לו והאיבר העוקב לו.

הסבר כללי

מקובל לסמן את האיבר במקום ה-n[א] בצורה an (את האות a עשויה להחליף אות אחרת). אם האיבר הראשון ידוע (מסומן a1) ומנת הסדרה (הקבועה לכל אורכה; מקובל לסמן אותה באות q), אז ערכו של האיבר במקום ה-n נתון בנוסחה: an=a1qn1=a1qqqn1times

הגדרה פורמלית

האיבר הכללי

תהי סדרה {an}n=1. נאמר שהסדרה הנדסית, אם קיים q כך שלכל n1,

an+1=qan

מההגדרה נובע כי ניתן לאפיין כל סדרה הנדסית בעזרת שני ערכים:

  • a1 – האיבר הראשון בסדרה
  • q – מנת הסדרה

במילים אחרות, הסדרה מוגדרת על ידי נוסחת נסיגה, an+1=qan, עם ערך התחלתי a1.

ההגדרה לפי נוסחת הנסיגה שקולה להגדרה לפי הנוסחה לאיבר כללי בסדרה: an=a1qn1

סכום סדרה הנדסית

מקובל לסמן את סכום האיברים בסדרה הנדסית כלשהי כך:

S=a1n=N1N2qn1

כאשר N1 ו־N2 הם הגבולות הרצויים.

מקרה פרטי הוא סכימה מהאיבר במקום ה-1 ועד האיבר במקום ה-n (ועד בכלל)[ב]. מקובל לסמן סכום זה בביטוי Sn, ניתן לחשב את הסכום ישירות, על ידי חיבור כל הערכים:

Sn=a1i=1nqi1

עבור המקרה הכללי:

S=a1(qN11qN21q)

ועבור המקרה הפרטי של סכימה מהאיבר הראשון עד האיבר ה־n:

Sn=a1qn1q1

למשל, סדרה הנדסית סופית שמנתה היא 3, האיבר הראשון שלה הוא 2, ומספר איבריה הוא 5. בפירוש:

162,54,18,6,2.

ניתן לסכום את הסדרה בפירוש,

2+6+18+54+162=242

הנוסחות שמופיעה לעיל נותנות את אותו סכום, ללא סכימה מפורשת:

לפי הנוסחה הכללית:
Sn=2n=153n1=23113513=212432=242
לפי הנוסחה הפרטית:
Sn=a1qn1q1=235131=224312=242

חשיבותה של הנוסחה מתבררת כאשר מעוניינים לסכום עד n גדול. במקרה כזה, סכימה ידנית עשויה להיות מייגעת, ואילו הזמן שלוקח לחשב את הנוסחה הוא בערך קבוע.

הוכחת הנוסחה

על פי הגדרת הסדרה ההנדסית:

Sn=a1+a2+...+an=a1+a1q+a1q2+...+a1qn1

הוספת האיבר הבא בסדרה נותנת את הסכום הבא בתור:

Sn+1=a1+a1q+a1q2+...+a1qn1+a1qn=(a1+a1q+a1q2+...+a1qn1)+a1qn=Sn+a1qn

ואחרי סידור חדש, מתקבל

Sn+1Sn=a1qn(1)

מצד שני,

Sn+1=a1+a1q+a1q2++a1qn=a1+q(a1+a1q+a1q2+...+a1qn1)=a1+qSn

לכן:

Sn+1Sn=a1+qSnSn=a1+Sn(q1)

הצבה של משוואה (1) נותנת:

a1+Sn(q1)=a1qnSn(q1)=a1qna1Sn(q1)=a1(qn1)

כדי להימנע מחלוקה באפס, נחלק למקרים:

  • אם q=1, הסדרה ההנדסית היא גם סדרה קבועה, שכל איבריה זהים, שכן 1 הוא איבר היחידה ביחס לפעולת הכפל. במקרה כזה נוסחת הסכום פשוטה לחישוב:
Sn=na1.
  • אחרת, ניתן לחלק את האגף הימני והשמאלי ב־(q1), ותתקבל הנוסחה:
    Sn=a1qn1q1

סימון חלופי

לעיתים מתחילים את אינדקס הספירה n מ-0, ואז הנוסחה לאיבר כללי מקבלת את הצורה:

an=a0qn

והנוסחה לסכום החלקי היא:

Sn=a0i=0nqi=a0qn+11q1

עבור המקרה הכללי:

S=a0(qN1qN2+11q)

התכנסות טורים הנדסיים

ערך מורחב – סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת

מנוסחת סכום סדרה הנדסית ניתן לראות, שאם |q|<1, גם אם מספר האיברים שואף לאינסוף (סוכמים "אינסוף איברים"), סכום הסדרה יהיה סופי (כלומר, מתכנס למספר מסוים), כיוון ש-qn0.

לכן, סכום הטור האינסופי מוגדר להיות גבול סדרת הסכומים החלקיים, והוא

S:=limnSn=limna1(qn1)q1=a11q.

אם הגבול של סכום סדרה אינסופית קיים, אז הסכום נקרא טור מתכנס. בפרט, להתכנסות של הטור ההנדסי חשיבות רבה, שכן קיימים מבחני התכנסות לטורים אשר מתבססים על היכולת להשוות את הטור האינסופי שהתכנסותו נבדקת לטור הנדסי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ לפעמים קוראים לו גם האיבר ה-n
  2. ^ לפעמים נקרא גם הסכום החלקי של הסדרה