נכו הראשון
נֶכוֹ הראשון היה שליט בובה של ממלכת אשור באזור הדלתה של הנילוס במצרים התחתונה בין השנים 672 - 664 לפנה"ס ונחשב למייסד שושלת הפרעונים ה-26.
 | |
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 18<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. |
עם נסיגת הנובים בשנת 672 לפנה"ס מונה נכו בידי אשורבניפל מלך אשור לשליט העיר סאיס באזור הדלתה של הנילוס. נכו נחשב על ידי החוקרים לשליט חלש מאוד שלא הצליח לאחד את ממלכת מצרים ולהשתחרר מהשלטון אשורי. תקופת שלטונו ארכה רק שמונה שנים, שכן בשנת 664 לפנה"ס נהרג נכו בידי תנות אמון, בנו של שבכה, במסגרת הפלישה הנובית המחודשת למצרים, בסמוך למוף. הפלישה הנובית נבלמה במהרה בזכות תגובתו המהירה של אשורבניפל, אשר החיש את צבאו למצרים, דבר שאילץ את הנובים לסגת חזרה אל גבולות ממלכת כוש.
לאחר מותו של נכו הראשון מונה בנו, פסמתיך הראשון, לשליט מצרים על ידי האשורים. אולם שלא כמו אביו, הצליח פסמתיך הראשון לאחד את ממלכת מצרים מחדש ולהשתחרר מעול האשורים.
לקריאה נוספת
- Michael Roaf, Cultural Atlas Of Mesopotamia and the ancient near east, 1991
קישורים חיצוניים
- נכו הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: - |
פרעוני מצרים - השושלת ה-26 | הבא: פסמתיך הראשון |