משפט המכשפות במורה
משפט המכשפות במורה נערך בשנת 1669 בעיר מורה שבשוודיה, במהלך ציד המכשפות השוודי הגדול (1668–1676), ובעקבותיו התקיימה בפעם הראשונה הוצאה המונית להורג. המשפט התפרסם בעולם ודיווחים על אודותיו נפוצו ברחבי אירופה. ציור גרמני פרובוקטיבי של ההוצאות להורג אף נחשב כבעל השפעה מסוימת על משפטי המכשפות בסיילם (1692–1693).
רקע
בשנת 1668, בעיר הריידלן, נערך משפטה של מארט יונסדוטר באשמת כישוף. לאחר הרשעתה החלו להתפשט ברחבי שוודיה שמועות על מכשפות שחוטפות ילדים ל"שבת המכשפות" לחגיגת הוללות עם השטן, במקום שנקרא בלוקולה – אי אגדי המתואר כאחו עצום שגבולותיו אינם נראים לעין, ובמרכזו עומד משכנו של השטן. שם נחשפו הילדים להתעללות מינית ונאלצו למכור לשטן את נשמתם. הדבר גרם לבהלה בקרב ההורים וציד מכשפות החל בכל רחבי המדינה כשאנשים – בעיקר נשים, אבל לעיתים גם גברים, נשפטו באשמת כישוף. המשפטים התבססו בעיקר על עדויות של ילדים, אשר טענו שהנאשמות חטפו אותם באמצעים שונים ולקחו אותם אל השטן.[דרוש מקור]
המשפט
בשנת 1669 הגיעה ההיסטריה גם למורה. הורים מבוהלים אילצו את המושל לשלוח למלך, קרל האחד עשר, רשימה של 35 ילדים, שנטען כי נחטפו אל השטן, עם בקשה לשלוח למורה ועדה מיוחדת לטפל בבעיה. המלך נענה לבקשה והקים משלחת, אך הנחה את אנשיה לפדות את הנאשמים בתפילות במקום במאסר ועינויים.
הוועדה, שמחציתה היו כמרים, הגיעה למורה ב-12 באוגוסט 1669, וכבר למחרת כינסה שימוע לעיני שלושת אלפים צופים. במשך חמישה ימים נחקרו בעינויים עשרות נשים ומספר רב של ילדים תוחקרו. הילדים העידו שנחטפו על ידי מכשפות אשר טסו על גבי עיזים, מקלות, או אפילו על גברים ישֶנים, לטקסי כישוף עם השטן בבלוקולה.[1]
הנשים הודו בהאשמות והצהירו שנעזרו בכוחות מאגיים. השופטים ביקשו לראות את הקסמים, אך הנאשמות לא הצליחו לבצעם, ולכן השופטים הכריזו שהמכשפות איבדו את יכולות הכישוף שלהן. הפקיד האחראי על רישום ההצהרות הודה בגלוי שלא טרח לרשום רבות מהן, כי ההצהרות היו כמעט זהות זו לזו. מספר הנאשמים היה גדול עד כדי כך, שהמשפטים נערכו בשני מקומות שונים בכפר.
ב-23 באוגוסט, בהתבסס בעיקר על עדויות של ילדים, הרשיעה הוועדה שבעים נשים בוגרות. עשרים ושלוש מתוכן הודו והוצאו להורג למחרת. ארבעים ושבע הנותרות נשלחו לעיר פאלון להוצאה להורג במועד מאוחר יותר. בנוסף, נענשו הילדים שהיו לכאורה קורבנות או עדים למעשים: חמישה עשר ילדים הוצאו להורג, ו-148 נוספים נידונו לענישה גופנית.[דרוש מקור]
ההוצאה להורג
ההוצאה להורג התרחשה ב-24 באוגוסט 1669. תחילה ערפו את ראשי הנידונות ולאחר מכן שרפו את גופותיהן על המוקד. דיווח על ההוצאה להורג מתאר את האירוע: "החוטאות הלכו במהירות, מלבד שתי האחרונות שהחלו להיאנח ולגנוח, אך לא עיכבו את התהלוכה." היתדות הוצבו מול הכנסייה על מפרצון חולי בצדו השני של הנהר. ארבע עשרה נשים וגבר אחד הועלו אל הגרדום, ראשיהם נערפו בגרזן וגופותיהם נשרפו: "שבע על היתד הראשון, חמש על השני ושלוש על השלישי. זה היה מחזה מחריד."
לאחר מכן עזבה הוועדה את מורה. שש נשים נוספות הוצאו להורג לאחר עזיבתה.[דרוש מקור]
סיום האירועים
הכומר המשיך לשלוח למושל תלונות בעניין המכשפות. בדצמבר 1669 נשפטו במורה עוד 60 נשים באשמת כישוף, אבל השלטונות המקומיים לא היו מוכנים יותר לנהל משפטי מכשפות: "ככל שמשליטים יד קשה יותר, כך זה נעשה מסוכן יותר," כתב המושל, "ונעשה לי קשה יותר להבחין בין האשמים לחפים מפשע." לפיכך, איש לא נידון עוד לעונש חמור יותר ממלקות.
בפברואר 1670 התריע המושל שההיסטריה מתפשטת שוב כמו אש בשדה קוצים. כמרים כתבו לו ללא הרף וביקשו לקיים משפטי מכשפות נוספים, אך הוא סירב, ובמקום זאת ייעץ להם להטיף לחשודות. הממשלה הורתה לקיים תפילה מיוחדת, "תפילת המכשפות", בכל כנסיות הממלכה. תפילה זו נאמרה מ-1670 עד 1677.[2][3]
הערות שוליים
- ^ Cotton Mather, The Wonders of the Invisible World, A Public Domain Book, 1862
- ^ Alf Åberg, Häxorna: de stora trolldomsprocesserna i Sverige 1668-1676, Göteborg: Esselte studium/Akademiförl, 1989, ISBN 978-91-24-16385-3
- ^ Birgitta Lagerlöf-Génetay, De svenska häxprocessernas utbrottsskede 1668-1671: bakgrund i Övre Dalarna: social och ecklesiastik kontext, Stockholm, Sweden: Almqvist & Wiksell International, 1990, Acta Universitatis Stockholmiensis, ISBN 978-91-22-01382-2