בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

בתורת המידה, קדם-מידהאנגלית: Pre-measure) היא פונקציה שהיא "כמעט" פונקציית מידה, במובן זה שמשפחת הקבוצות שהיא מודדת אינה מהווה סיגמא-אלגברה.

חשיבותה של קדם-מידה היא שכאשר היא מוגדרת על משפחת קבוצות המקיימת תכונות מסוימות, אז היא יכולה להתרחב לכדי פונקציית מידה על סיגמא-אלגברה הנוצרת על ידי משפחת הקבוצות הזו, לעיתים אף באופן יחיד. תכונה חשובה זו מכונה משפט ההרחבה, שלו שתי גרסאות: גרסת קרתאודורי עבור קדם-מידה המוגדרת על חוג למחצה של קבוצות, וגרסת האן-קולמוגורוב עבור קדם-מידה המוגדרת על אלגברה של קבוצות.

שיטה זו של בניית מידה על ידי בניית קדם-מידה היא חשובה ויסודית בתורת המידה, וכך למשל יש לה תפקיד מרכזי בבניית מידת לבג על המספרים הממשיים.

הגדרה

תהי X קבוצה, ותהי 𝒮 אלגברה של קבוצות או חוג למחצה של קבוצות מעל X.

פונקציה μ0:𝒮+ נקראת קדם מידה, אם היא מקיימת את שתי התכונות הבאות:

  1. μ0()=0
  2. אם A=A1A2 איחוד סופי או בן-מניה של קבוצות זרות בזוגות מתוך 𝒮, המקיים גם כי A𝒮, אז
    μ0(A)=μ0(A1)+μ0(A2)+

הסיבה לסימון μ0 היא כי קדם-מידה מיועדת להפוך למידה, כפי שמראה משפט ההרחבה, אותה מסמנים בדרך כלל μ.

משפט ההרחבה

נסמן ב-σ(𝒮) את הסיגמא-אלגברה הנוצרת על ידי אלגברה של קבוצות או חוג למחצה של קבוצות 𝒮. לכל קדם-מידה μ0:𝒮+, קיימת מידה μ:σ(𝒮)+ המרחיבה את μ0. כלומר, לכל A𝒮 מתקיים μ(A)=μ0(A).

כמו כן, במצב בו μ0 היא סיגמא-סופית,[1] אז μ יחידה. במצב זה, כמובן גם μ היא סיגמא-סופית.

ניתן להבחין כי אין כל הבדל בין אם קדם המידה מוגדרת על חוג למחצה של קבוצות או על חוג של קבוצות הנוצר על-ידה, שכן חוג של קבוצות הנוצר על ידי חוג למחצה של קבוצות הוא בדיוק אוסף כל האיחודים הסופיים של קבוצות זרות בזוגות מהחוג למחצה. לכן מאדיטיביות של קדם-מידה, היא מתרחבת באופן יחיד לכדי קדם-מידה על החוג הנוצר.

הגרסה של משפט ההרחבה עבור חוג למחצה של קבוצות נקראת משפט ההרחבה של קרתאודורי על-שם המתמטיקאי היווני-גרמני קונסטנטין קרתיאודורי. הגרסה של משפט ההרחבה עבור אלגברה של קבוצות נקראת משפט ההרחבה של האן-קולמוגורוב, על-שמם של המתמטיקאי האוסטרי האנס האן והמתמטיקאי הרוסי אנדריי קולמוגורוב.

אי היחידות של ההרחבה

כאמור במשפט, היחידות מובטחת רק כאשר המרחב הוא סיגמא-סופי ביחס לקדם המידה הנתונה. כאשר דרישה זו לא מתקיימת, אפילו אם המרחב כן סיגמא-סופי ביחס למידה המרחיבה, היחידות אינה מובטחת. להלן דוגמה לכך.

נתבונן במרחב X=[0,1], ותהי 𝒮 האלגברה של קבוצות הנוצרת על ידי הקטעים החצי-פתוחים במרחב, מהצורה [a,b).

נתבונן בקדם-מידה טריוויאלית על 𝒮 המקיימת μ0([a,b))= לכל קטע. כמו כן נגדיר על הסיגמא-אלגברה σ(𝒮) מידה μ(A)=|A| ועוד מידה ν(A)=2|A|, כאשר |A| הוא הגודל של הקבוצה A, והוא בכל מצב בו הקבוצה אינה סופית.

אלו שתי מידות שמקבלות ערכים שונים על כל קבוצה סופית של σ(𝒮) (יש קבוצות סופיות בסיגמא-אלגברה זו), וכמו כן ברור ששתיהן מרחיבות את הקדם-מידה μ0, שכן כל קטע [a,b) במרחב מכיל אינסוף איברים, ולכן μ([a,b))=ν([a,b))=.

בניית מידת לבג

  ערך מורחב – מידת לבג

היישום החשוב ביותר של משפט ההרחבה הוא בבניית מידת לבג על המספרים הממשיים. בבנייה זו מתחילים מהחוג למחצה או האלגברה הנוצרים על ידי 𝒮={(a,b]:a<b}, כאשר b יכול להיות גם אינסופי, ומגדירים עליו קדם-מידה להיות הנפח, כלומר μ0((a,b])=ba. כאשר מדובר בקטע אינסופי, ערכה של הקדם-מידה יהיה . ממשפט ההרחבה נובע שקיימת מידה על σ(𝒮) המרחיבה את μ0. מידה זו מכונה "מידת בורל".

מידת לבג עצמה מתקבלת על ידי עוד הרחבה של מידת בורל, המוגדרת על סיגמא-אלגברה גדולה יותר המכילה את σ(𝒮).

כפי שנובע מהחלק הנוסף של משפט ההרחבה, היות שהמספרים הממשיים מהווים מרחב מדיד סיגמא-סופי ביחס לקדם-מידת הנפח, הרי שמידת לבג היא המידה היחידה על סיגמא-אלגברת בורל, שמקיימת את התכונה האינטואיטיבית שמידתו של כל קטע (a,b] היא האורך שלו, ba.

לקריאה נוספת

  • Real Analysis, H. L. Royden, 1963, 219-224

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כלומר, ניתן להציג את X כאיחוד בן-מניה של קבוצות מתוך 𝒮, שקדם המידה של כל אחת מהן היא סופית.