משפט גלפונד-שניידר

במתמטיקה, משפט גלפונד-שניידר הוא משפט הקובע תחת אילו תנאים העלאת מספר אלגברי בחזקת מספר אלגברי נותנת מספר טרנסצנדנטי. המשפט עונה בחיוב על הבעיה השביעית של הילברט. המשפט הוכח על ידי המתמטיקאי הרוסי אלכסנדר גלפונד בשנת 1934 ובאופן בלתי תלוי על ידי המתמטיקאי הגרמני תאודור שניידר בשנת 1935.

המשפט קובע כי אם a,b מספרים אלגבריים כך ש-a0,1, ו-b אי-רציונלי, אז ab טרנסצנדנטי.

תנאי המשפט

השלכות

משפט גלפונד-שניידר משמש להוכחת הטרנסצנדנטיות של קבוצה רחבה של מספרים. דוגמאות מפורסמות כוללות את:

  • קבוע גלפונד-שניידר, 22 והשורש שלו, 22.
  • קבוע גלפונד, eπ=(eiπ)i=(1)i (לפי זהות אוילר).
  • ii=(eiπ/2)i=1eπ (לפי זהות אוילר).
  • לפי המשפט אם a,c אלגבריים אז logac=logcloga טרנסצנדנטי או רציונלי (אחרת alogac=c דוגמה נגדית למשפט). למשל log32 אינו רציונלי (נובע מכך ש-2 ו-3 ראשוניים), ולכן טרנסצנדנטי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).