משפט ארצלה-אסקולי

(הופנה מהדף משפט אסקולי)

באנליזה פונקציונלית, משפט אַרְצֶלָה-אַסְקוֹלִי (Arzelà–Ascoli, נקרא גם משפט אסקולי) מעניק אפיון מלא לקומפקטיות של משפחת פונקציות רציפות בקבוצה קומפקטית, באמצעות תכונת הרציפות במידה אחידה. המשפט מהווה הכללה מרחיקת-לכת של משפט בולצאנו-ויירשטראס.

תיאור פורמלי

אם K הוא מרחב מטרי קומפקטי כלשהו, מסמנים ב-C(K) את מרחב הפונקציות הרציפות f:K, שמהווה מרחב וקטורי ביחס לפעולות הסכום והכפל בסקלר המוגדרות נקודתית. זהו מרחב בנך (כלומר מרחב נורמי שלם) תחת נורמת L: f=supxK|f(x)|.

כמו בכל מרחב מטרי, תת-קבוצה A של C(K) היא "חסומה" אם קיים חסם ממשי על כל ערכי הפונקציות שלה.

משפט ארצלה אסקולי: תהי AC(K) קבוצה חסומה. אזי לכל סדרה ב-A קיימת תת-סדרה מתכנסת, אם ורק אם A רציפה במידה אחידה.
מסקנה: אם AC(K) סגורה (בטופולוגיה הנורמית) וחסומה, אז A קומפקטית אם ורק אם היא רציפה במידה אחידה.
הוכחה: ממשפט ארצלה-אסקולי נובע כי אם A חסומה ורציפה במידה אחידה, אז לכל סדרה יש תת-סדרה מתכנסת. תוספת הנתון ש-A סגורה קובע כי תת-סדרה זו מתכנסת לתוך A. מכאן ש-A מהווה מרחב מטרי שבו לכל סדרה יש תת-סדרה מתכנסת, תכונה השקולה לקומפקטיות. הכיוון השני של השקילות נובע באופן טריוויאלי מהמשפט.
מסקנה: אופרטור האינטגרל T:C(K)C(K) המוגדר T(f)=abk(s,t)f(t)dt, כאשר k גרעין רציף על K×K, הוא אופרטור קומפקטי.

הוכחת המשפט

כיוון ראשון

תהי AC(K) קבוצה חסומה ונניח שאיברי A רציפים במידה אחידה. נראה שלכל סדרה ב-A יש תת-סדרה מתכנסת. תהי {fn}n=1 סדרת פונקציות ב-A. תהי {xk}k=1 סדרה צפופה ב-K (קיימת כזאת כי K מרחב מטרי קומפקטי לכן ספרבילי).

נתבונן בסדרה {fn(x1)}n=1. זוהי סדרה חסומה ב- בפרט יש לה תת-סדרה מתכנסת. נסמן אותה ב-{fn1(x1)}n=1 ואת גבולה ב-ξ1. כעת נתבונן בסדרה {fn1(x2)}n=1. גם זו סדרה חסומה ב- לפיכך יש לה תת-סדרה מתכנסת שאותה נסמן ב-{fn2(x2)}n=1 ואת גבולה ב-ξ2. וכך בתהליך איטרטיבי לכל m נגדיר את הסדרה {fnm(xm)}n=1 להיות תת-סדרה מתכנסת של {fnm1(xm)}n=1 ואת גבולה נסמן ב-ξm.

אם כן, קיבלנו סדרה של סדרות פונקציות. נתבונן בסדרת האלכסון {gn}n=1 המוגדרת לכל n כך gn:=fnn (כלומר זו סדרת פונקציות שהאיבר ה-n-י שלה הוא האיבר ה-n-י בסדרה ה-n-ית).

  1. זוהי תת-סדרה של {fn}n=1.
  2. לכל k הסדרה {gn(xk)}n=1 מתכנסת ל-ξk שכן הזנב שלה, {gn(xk)}n=k, הוא תת-סדרה של {fnk(xk)}n=1.

יהי ε>0. אברי A רציפים במידה אחידה לכן קיים δ>0 כך שלכל x,yK ולכל n, אם d(x,y)<δ אזי |gn(x)gn(y)|<ε3 (כאשר d היא פונקציית המטריקה ב-K). אבל K קומפקטי, לפיכך נכסה אותו במספר סופי של כדורים פתוחים בקוטר δ שנסמנם ב-O1,,Ol.

לכל 1il קיים ki כך ש-xkiOi (כי {xk}k=1 צפופה ב-K). כמו כן הסדרה {gn(xki)}n=1 מתכנסת ל-ξki לכן לפי תנאי קושי קיים Ni כך שלכל n,m>Ni מתקיים |gn(xki)gm(xki)|<ε3. נסמן N:=max(Ni). כעת, לכל n,m>N ולכל xK קיים 1il כך ש-xOi ומתקיים מאי שוויון המשולש|gn(x)gm(x)||gn(x)gn(xki)|+|gn(xki)gm(xki)|+|gm(xki),gm(x)|<ε. לכן, לפי תנאי קושי, הסדרה {gn}n=1 מתכנסת במידה שווה.

קישורים חיצוניים

  • דניאלה ליבוביץ, 7: קומפקטיות, טופולוגיה קבוצתית, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2007, עמ' 159–160 (הקישור אינו פעיל, 2020-06-11) (אורכב 11.06.2020 בארכיון Wayback Machine). הספר מתוך "פא"ר – פתיחת אוצרות רוח", אתר הספרים הדיגיטליים של האוניברסיטה הפתוחה.