מחזור האלנין, הידוע גם כמחזור קהיל או מחזור גלוקוז-אלנין, הוא סדרה של תגובות בה קבוצות אמינו ופחמנים מהשריר מועברים אל הכבד.[1] התהליך די דומה למעגל קורי במחזוריות של חומרים מזינים בין שרירי השלד, והכבד. כאשר השרירים מפרקים חומצות אמינו להפקת אנרגיה, חנקן המשתחרר מועבר לפירובט כדי ליצור אלנין. האלנין מועבר אל הכבד שבו חנקן נכנס למעגל האוריאה והפירובט משמש ליצירת גלוקוז.[2]

מחזורי אלנין וקורי

מחזור האלנין הוא פחות פרודוקטיבי ממחזור קורי, המשתמש בלקטט, כיוון שתוצר לוואי של ייצור אנרגיה מאלנין הוא ייצור של אוריאה.[3] ההסרה של אוריאה תלויית אנרגיה, הדורשים ארבעה קשרי פוספאט עתירי אנרגיה (3 ATP הופך ל 2 ADP וAMP אחד), ובכך כמות ה-ATP המיוצר נטו פחותה מזו במעגל קורי. עם זאת, בניגוד למעגל קורי, NADH נשמר כי שלקטט לא נוצר. זה מאפשר לחמצן אותו באמצעות שרשרת העברת אלקטרונים. מסלול זה דורש נוכחות של אלנין אמינוטרנספראז, אשר מוגבל לרקמות כגון שרירים, כבד, ומעי. לפיכך, מסלול זה משמש במקום מעגל קורי רק כאשר אמינוטרנספראז נוכח וכאשר יש צורך להעביר אמוניה אל הכבד.

מעגל אלנין משמש גם למטרות אחרות:

  • ממחזר שלדי פחמן בין השריר והכבד
  • מעביר אמוניום לכבד, שמומר לאוריאה.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"