מעבר דרייק הוא מצר ים באורך 800 קילומטרים בין הנקודה הדרומית ביותר של אמריקה הדרומית בכף הורן שבצ'ילה לאיי שטלנד הדרומיים הסמוכים ליבשת אנטארקטיקה. בנקודה זו מתמזגים החלק הדרום-מערבי של האוקיינוס האטלנטי והחלק הדרום-המזרחי של האוקיינוס השקט, והוא ממשיך דרומה לעבר האוקיינוס הדרומי.

מעבר דרייק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע נוסף
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)
<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד * בלתי צפוי%; top:שגיאה בביטוי: אופרנד * בלתי צפוי%;">
 
מעבר דרייק
תרשים עומק ומליחות המים במעבר דרייק

המצר נקרא על שמו של יורד הים ומגלה הארצות האנגלי פרנסיס דרייק.

מאפיינים וחשיבות

מעבר דרייק הוא המצר הרחב ביותר (רוחבו בחלק הצר ביותר הוא 820 קילומטרים), והעמוק ביותר בכדור בארץ (כ-5 ק"מ)[דרוש מקור]. במקום זורם הזרם הסירקומפולארי האנטארקטי (אנ') שמעבר דרייק הוא החלק הצר ביותר שבנתיבו. כך למעשה מתבצעים בו חילופין בקנה מידה גדול של מים, טמפרטורה, מליחות, ופחמן, וכך למעשה הוא משפיע על האקלים העולמי.

בעלי חיים

באזור נמצאים כמעט כל מיני הלווייתנאים, וכן מינים רבים של עופות, כמו יסעוריים ואלבטרוסיים.

תנאי שייט

באזור מנשבות רוחות מערביות חזקות ובלתי פוסקות. רוחות אלה לא נתקלות במכשולים בדרך ולכן מפתחות מהירות גבוהה, לרוב כ-25-30 מ'/ש', כלומר אינדיקטורים לסערה של 10 נקודות. הסערות התכופות הקנו לאזור בעבר את השם חמישים חמושים[1].

גורם נוסף שמקשה מאוד על השייט באזור הוא הימצאות קרחונים וקרח נסחף. החלק הדרומי של המצר מאפריל עד נובמבר (עונת החורף בהמיספרה הדרומית) מכוסה בקרח. בקיץ, בדרום מצר דרייק, הקרח צף לעיתים קרובות, וקרח נסחף מגיע לחופי ארץ האש. ספינות המפליגות דרך מצר דרייק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט צריכות להתגבר על ההתנגדות החזקה של זרמי האוקיינוס המעגלי האנטארקטי.

תנאים אלה הופכים את השייט באזור לקשה במיוחד והוא אינו מפותח. לאחר שנבנתה תעלת פנמה, רוב האוניות עוברות דרכה בדרכן מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט וחזרה. אם יש צורך להגיע לחלק הדרומי של דרום אמריקה כלומר להקיף אותה מדרום, המסלול המועדף הוא דרך מצר מגלן שהוא רגוע ובטוח בהרבה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא מעבר דרייק בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים