מלון ציון
מלון ציון היה בית מלון בחיפה שראשיתו כמלון פאר ועסקים בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל. המלון שימש בית הארחה שאירח בין היתר אישים חשובים ומפורסמים שביקרו בחיפה.
 | |
 | |
| מיקום |
חיפה,  ישראל |
|---|---|
| שנות פעילות | 1935–1987 |
| סוג המלון | תיירות, עסקים |
| חדרים | 110 |
| קומות | 5 |
| בעלות | משפחת דרזנר |
| בניית המלון | |
| תאריך פתיחה | 13 במרץ 1935 |
| קואורדינטות | 32°48′44″N 34°59′54″E / 32.81222°N 34.99833°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   מלון ציון | |
היסטוריה
הקמת המלון (1934–1935)
תחילת דרכו של המלון קשורה לעלייתם ארצה של דינה ואברהם דרזנר מממלכת רומניה (כיום אוקראינה) בשנת 1934, עליה שהייתה למעשה תוצאה בלתי מתוכננת של נאום שנשא דרזנר בפני חברי "אגודת מצדה" בנושא חשיבות השימוש בסרטיפיקטים (אישורי עלייה). בעקבות תגובה מהקהל במהלך הנאום, ועל אף שלא תכננו זאת מראש, החליטו בני הזוג לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בעיר חיפה כשברשותם כ-1,000 לירות שטרלינג.
במהלך חיפושם אחר אפשרויות עסקיות בעיר, הבחינו בני הזוג כי חסרים בעיר בתי מלון ברמה גבוהה כפי שהכירו באירופה. כך החליטו להקים מלון משלהם, והתמקמו ברחוב לורנס אוליפנט (כיום רחוב אבן סינא) בשכונת הדר הכרמל. במעמד רכישת המגרש גבולותיו נקבעו על ידי זריקת אבנים לכיוונים שונים – פעולה שהובילה לכך שהמגרש היה בשטח של כמעט שלושה דונמים.[1]
שנות פעילות (1935–1987)
ב-13 במרץ 1935 נפתח מלון ציון, והפך במהרה למלון היהודי המוביל בחיפה. הוא נודע באווירה האירופית היוקרתית שהעניק לאורחיו ובעיצוב הקלאסי שלו. המלון היה למוקד חברתי ותרבותי חשוב בעיר, ושימש במשך שנים כמקום מפגש לחיפאים ולאורחים חשובים מהארץ ומחו"ל. בשנותיו הראשונות המלון התמלא בעסקני היישוב, קצינים בריטים ופקידי המנדט, שהפכו אותו למקום פופולרי בקרב אנשי השלטון והצבא הבריטי.[1]
בשנת 1946, המלון עבר הרחבה ראשונה, במסגרתה נוספו לו קומה וחצי, ומספר החדרים גדל ל-49. באותה תקופה גם השתכנו במלון משרדי המדינה שבדרך, בהובלת הארי ביילין, שהיה קצין קישור בין מוסדות היישוב למנדט הבריטי ולגופים בינלאומיים כמו האו"ם. המלון הפך גם למוקד לישיבות רבות משתתפים ולמפגשים חשובים שהשפיעו על היישוב.[1]
לאחר קום המדינה, המשיך המלון לשמש מוקד לאירוח ממשלתי חשוב. הוא אירח משלחות ממשלתיות מהארץ ומחו"ל, ושמר על מעמדו כאחד המלונות המרכזיים בעיר. בשנת 1951 נרכש מגרש צמוד למלון, והוא הורחב פעם נוספת.[1][2]
כשחזר בנו של אברהם, מיכאל דרזנר מלימודים בבית הספר למלונאות בשווייץ, ניהל את המלון עד לסגירתו.[3]
במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמבצע שלום הגליל תיפקד המלון כבסיס של חיל האוויר אליו התפנו משפחות הטייסים מבסיס רמת דוד.
על אף הצלחתו המתמשכת, המלון החל להתיישן עם פתיחתם של מלונות מודרניים כמו מלון דן כרמל ומלון נוף. הוצאות התחזוקה הגבוהות והקושי להתמודד עם תחרות חדשה הובילו לבסוף למכירתו לעיריית חיפה בשנת 1987. כיום המבנה משמש כבניין משרדים.[1]
אורחים ידועים
במהלך שנות פעילותו, מלון ציון אירח אורחים רבים ומכובדים, הן מהארץ והן מחו"ל. בין האורחים הבולטים נמנים מנהיגים ואישי ציבור כמו דוד בן-גוריון[4], חיים ויצמן, לוי אשכול, גולדה מאיר, משה דיין, מנחם בגין ושמעון פרס. גם נשיאים וראשי מדינות זרים, כגון המלכה אליזבת מבוואריה,[5] אלינור רוזוולט[4], שליטי חוף השנהב וניגריה, סנטורים אמריקאים וחברי פרלמנט צרפתים, התארחו במלון במהלך ביקוריהם באזור.[1]
הרוזן פולקה ברנדוט, שהיה מתווך האו"ם בארץ ישראל לאחר קום המדינה, שהה אף הוא במלון במהלך משימותיו הדיפלומטיות.[4]
כמו כן, התארחו במלון אמנים ובדרנים מפורסמים, ביניהם דני קיי[6] וקירק דאגלס.[7] אחד מהאירועים הזכורים ביותר בתולדות המלון היה אירוחו של צוות הסרט "אקסודוס" במהלך צילומי הסרט, ובניהם השחקן פול ניומן ובמאי הסרט אוטו פרמינגר.
בשנת 1982, סצנות אחדות מן הסרט אדון ליאון בכיכובו של זאב רווח צולמו בין כותלי המלון.[8]
אדריכלות
את המלון בנו חברי קיבוץ יגור במסגרת עבודות חוץ. בראשיתו היו במבנה שלוש קומות שהכילו 29 חדרים, מהם ארבעה פינתיים שכללו מרפסות גדולות, חדרי אמבטיה ושירותים צמודים. יתר החדרים היו מצוידים בכיור עם מים זורמים, ובכל קומה היו שירותים ומקלחות משותפים.
בקומת הכניסה של המלון היה אולם אירועים גדול שתוכנן ללא עמודי תווך והיה לאולם הגדול בחיפה והסביבה. על גג המלון הייתה גינה מלאה בפרחים עם כיסאות נוח ובית קפה קטן. רהיטי המלון הובאו מאיטליה ועיצובו התאים לאווירה האירופית שרצו הבעלים להעניק למלון.
בשנת 1951 רכשו הבעלים מגרש צמוד למלון ותחת פיקוחו של הארכיטקט היינץ פנחל, נבנה עליו אגף חדש שהוצמד למבנה הקיים. האגף החדש הכיל 60 חדרים מהודרים וסוויטות מפוארות, אולם חדש שיכול היה להכיל 450 איש וכן 7 אולמות נוספים, שחלק ניתנו לחלוקה משנית. כל אלו הקנו למלון אופי של מלון עסקים שילווה אותו עד סגירתו.[1]
לקריאה נוספת
- נילי שרף גולד, חיפה אהובתי, ישראל: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2018, עמ' 58–61
- ד"ר פדרו זוניגה, מי יתנני במדבר מלון אורחים, ישראל: קווים אישיים, 2010, עמ' 395–402
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ד"ר פדרו זוניגה, מי יתנני במדבר מלון אורחים, ישראל: קווים אישיים, 2010, עמ' 395–402
- ^ פתיחת מלון ציון בחיפה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים, 1954
- ^ חדשות, דרזנר יצפה במלון מהחלון, באתר אוסף העיתונות – הספרייה הלאומית, 16 באפריל 1987
- ^ 1 2 3 יגאל קוצר, חדשות, תמו ימי "ציון" העליזים, באתר אוסף העיתונות – הספרייה הלאומית, 16 באפריל 1987
- ^ למרחב, קבלות פנים נאות למלכת הבלגים ב"לוחמי הגטאות", עכו וחיפה, באתר אוסף העיתונות – הספרייה הלאומית, 31 במרץ 1959
- ^ הארץ, אלפי ילדים "פוצצו" הופעת דני קיי בחיפה, באתר אוסף העיתונות – הספרייה הלאומית, 30 באפריל 1956
- ^ בועז כהן, אגדות חיפאיות, כלבו (עמ' 32), באתר אוסף העיתונות – הספרייה הלאומית, 9 באפריל 2021
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).