מיסאינפורמציה
מיסאינפורמציה היא מידע שגוי או מטעה.[1] דיסאינפורמציה היא מקרה ספציפי של מיסאינפורמציה בו המידע שגוי או מטעה באופן מכוון. דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה הפכו לנפוצות יותר בעידן הפוסט־אמת בו קיימת ירידה באמון במוסדות ובמדע.[2]
מושגים דומים
- מיסאינפורמציה - מידע שגוי או מטעה[1]
- דיסאינפורמציה - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון[1]
- פייק ניוז - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון, המוצג כידיעה חדשותית[3]
- חדשות סאטיריות (אנ')- סוג של פרודיה המוצגת ככתבה חדשותית
- שמועה - טענה המופצת באופן נרחב למרות שהיא טרם אומתה[4]
- תאוריית קונספירציה - נרטיב חוזר ושקרי כנגד טענה המקובלת בציבור ובמדע, הטוען למזימות סודיות וזדוניות[4]
- הכחשת המציאות - הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה[5]
- אינפורמציה זדונית (אנ') - מידע אמיתי שנועד לגרום נזק[4]
- תעמולה - הפצת מידע שנועד להשפיע על דעת הקהל
היסטוריה
דוגמאות מוקדמות למיסאינפורמציה כוללות את הפסקווינדות, עלבונות כלפי יריבים פוליטיים שהופצו בתקופת הרנסאנס האיטלקי.[6]
בשנת 1835 התפרסמה בעיתון The Sun בניו-יורק סדרת מאמרים שתיארה את החיים על הירח. [7] לימים נקראה הפרשה מתיחת הירח הגדולה.
מידע מוטעה הופץ במהלך משברי בריאות רבים.[8] לדוגמה, מידע שגוי על טיפולים אלטרנטיביים הופץ במהלך התפרצות אבולה בשנים 2014–2016.[9][10]
זיהוי
אחת הדרכים החשובות ביותר לקביעה אם מידע הוא אמין היא קריאה לטרלית. בקריאה לטרלית בודקים אם המידע מופיע גם במקורות מידע מאומתים, כמו ערוצי חדשות מסורתיים.[11] דרך אחרת לקבוע אם מידע הוא עובדתי היא להשתמש בשכל הישר.[12]
ישנם אתרי אינטרנט שנועדו לסייע לאנשים להבחין בין עובדות לבדיות. לדוגמה, האתר FactCheck.org בודק עובדות בתקשורת, במיוחד סיפורים פוליטיים ויראליים. אפשר גם להעלות לאתר שאילתות. ישנם אתרים המתמחים במידע שגוי בנושאים ספציפיים. DeSmog, לדוגמה, מפרסם מידע אמין בנושא משבר האקלים על מנת להתמודד עם מסעות הפרסום השקריים המופצים על ידי מכחישי אקלים. אתרים אחרים כמו ויקיפדיה וסנופס הם גם משאבים בשימוש נרחב לאימות מידע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
גדעון לב, חוקרים: מידע כוזב הוא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות כיום, באתר הארץ, 3 ביולי 2024
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
- ^ Stephan Lewandowsky, Ullrich K. H. Ecker, John Cook, Beyond misinformation: Understanding and coping with the “post-truth” era., Journal of Applied Research in Memory and Cognition 6, 2017-12, עמ' 353–369 doi: 10.1016/j.jarmac.2017.07.008
- ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 doi: 10.1257/jep.31.2.211
- ^ 1 2 3 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, פברואר 2023
- ^ Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, 2023-11-17 (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ International Center for Journalists, [https://www.icfj.org/sites/default/files/2018-07/A%20Short%20Guide%20to%20History%20of%20Fake%20News%20and%20Disinformation_ICFJ%20Final.pdf A short guide to the history of ’fake news’ and disinformation], ICFJ, 23 ביולי 2018
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"