מינה מוורמס
מינה מוורמס (מינא מוורמייזא) (נפטרה במאי 1096) הייתה אשת עסקים יהודייה מוורמייזא שנהרגה על קידוש השם בימי גזירות תתנ"ו.[1][2] היא הייתה רבת השפעה[3], בהיותה מלוות כספים עם לקוחות וחברים בקרב האצולה הנוצרית. היא הייתה אחת הקורבנות המפורסמים של טבח וורמס שהתרחש בשנת 1096 במהלך מסע הצלב הראשון.[4] היא נרצחה לאחר שסירבה להתנצר.[5]
וגם אשה חשובה הייתה שם ושמה מרת מינא, טמונה בבית אחת תחת הקרקע מחוץ לעיר, ויתקבצו אליה כל אנשי העיר וייאמרו אליה: הנה נא אשת חיל את, ודעי וראי כי כבר אין אלוהים חפץ להצילכם כי הנהרגים שוכבים בראש כל חוצות ואין מקבר. טנפי עצמך(=התנצרי - בלשון גנאי של הכותב), ויפלו לפניה ארצה שלא רצו להרגה כי שמה הולך עד למרחוק, כי אצלה היו מצויים, כל גדולי עירה ושרי הארץ. ותען ותאמר חלילה לי לכפור באלוהי מרום. עליו ועל תורתו הקדושה תהרגוני, ואל תאחרו יותר. שם נהרגה המהוללה בשערים. וכולם נהרגו וקידשו את השם בלב שלם ובנפש חפיצה...
— האלמוני ממגנצא, ספר גזירות אשכנז וצרפת, עמ' צ"ז[6]
בספרו של מיכאל הנדל, "תמונות מן העבר", מוקדש פרק ל"נשי ורמיזה". הראשונה המצוינת שם היא מרת מינה, כדוגמה למסירות הנפש של הנשים בגזירות השמד: ”מן המפורסמות הוא גודל חלקן של הנשים במערכת העקדות הטראגיות, בהן קודש שם שמים ע"י יהודי גרמניה בימי מסעי הצלב. על אישה אחת מוורמיזה גברת מינא, מתעכב בעל ה"גזרות הישנות" באופן מיוחד, אם מפני שהייתה אשה מכובדת ומעורבת - בעסקי מסחר וממון - עם גדולים ושרים, ואם מפני עמידתה האיתנה מפני מפתיה.[7]”
בספרו של חוקר יהדות אשכנז אברהם גרוסמן "חסידות ומורדות: נשים יהודיות באירופה בימי הביניים", משמשת עדות זו כאחת הדוגמאות לכך שנשים באשכנז באותה תקופה נטלו חלק חשוב בפרנסת המשפחה ובהלוואה בריבית מול גורמים בחברה הנוצרית הכללית. בהתייחסותו לאזכור שלה בספר "גזירות אשכנז וצרפת" הוא כותב ”המונח אישה חשובה, אין הוא מתייחס לאישה גדולה בתורה ובמעשים טובים, אלא לאישה בעלת קשרים כלכליים וחברתיים עם נוכרים. התיאור נראה אמין, וגם אם אינו מתאר מציאות היסטורית קונקרטית, ברור שהוא משקף תמונת מצב המוכרת לכותב מסביבתו הקרובה.”[8]
כמו כן, כאשר גרוסמן עוסק בשאלה האם ייתכן שהיו נשים שהייתה להן השפעה על הנהגת הקהילה היהודית? הוא מציין כמה דוגמאות לכך, ובראשן חוזר על המקרה של מינה מוורמס ומצביע על כך ש”מתוארת אישה בעלת עמדה בכירה ביותר בחוגי השלטון הנוכרי: "וגם אשה, חשובה היתה שם ושמה מרת מינא...”[9]
בספרו של מיכאל טוך על היהודים בכלכלת אירופה בשנים 1100-500, משמשת הדוגמה של מינה מוורמס כביטוי של ”הרקע לסימטריה חברתית ניכרת בין יהודים ללקוחותיהם מן האליטה”.[10]
במאמרו של ישראל יובל בוחר הכותב לקשור בין הזיכרון-אגדה על מינא מוורמס שנהרגה במסע הצלב הראשון, לבין חיבורו הספרותי של אברהם ב. יהושע "מסע אל תום האלף", שבו הוא כותב על דמות בדיונית אחרת מוקדמת מעט יותר בשם אסתר-מינה מוורמיזא. כמו כן, משווה יובל את הזיכרון אודותיה לסיפור קידוש השם של אמנון ממגנצא[11].
גם כיום משמשת דמותה כמופת לתושייתן וכישוריהן של נשים יהודיות בימי הביניים[12].
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ זאב פלק, מעמד האישה בקהילות אשכנז וצרפת בימי הביניים, סיני מ"ח, 1961.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ א"מ הברמן, עם מבוא מאת יצחק בער, ספר גזירות אשכנז וצרפת: דברי זכרונות מבני הדורות שבתקופת מסעי הצלב ומבחר פיוטיהם, יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים יקרים), ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ו 1945.
- ^ מיכאל הנדל, תמונות מן העבר, עמ' 95, תל אביב, תשט"ו.
- ^ אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות : נשים יהודיות באירופה בימי הביניים, עמ' 199, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים 2003.
- ^ אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות : נשים יהודיות באירופה בימי הביניים, עמ' 497, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים 2003.
- ^ מיכאל טוך, פרנסתם של ישראל : יהודים בכלכלת אירופה 500 - 1100, עמ' 114, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים 2019.
- ^ Israel J Yuval, יובל, שתיקת ההיסטוריון ודימיון הסופר, באתר Academia.edu
- ^ A Business of Her Own: Jewish Women Entrepreneurs of the Past, Faigy Grunfeld, 2017.