מיכאל ברור
מיכאל הכהן בְּרָוֶר (לעיתים ברוור או בראוור; 27 בנובמבר 1862, ה' בכסלו ה'תרכ"ג – 6 בינואר 1949, ט' בטבת ה'תש"ט) היה סופר יהודי גליציאני.
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1862 ה' בכסלו תרכ"ג |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1949 (בגיל 86) ט' בטבת תש"ט |
| זרם ספרותי | ביוגרפיה, מחקר |
ביוגרפיה
נולד לבריינא ומשה בקאלוש, התחנך אצל תלמידי רבי יעקב לורברבוים, והיה תלמיד חבר לרבי אריה לייבוש הורוביץ מחבר ספר הרי בשמים.[1][2] עיקר לימודו היה בספרי קודש וחסידות אך התעסק גם עם ספרות ההשכלה. החל מ-1893 ניהל מבשלת שיכר לפרנסתו.[3] לאחר מלחמת העולם הראשונה החל לעבוד בתנועת המזרחי. חינך את משפחתו בסגנון תורה עם דרך ארץ.
היה נשוי ללאה לבית ציימר והיה אב לחמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות, ארבעה מתוכם בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת וינה, והחמישית רופאת נשים. הבולט מבניו הוא הסופר והמחנך אברהם יעקב ברור.
פרסם מספר מאמרים ב"המצפה".[4] בזקנתו חיבר שני ספרים לתולדות רבני חסידות זידיטשוב. שני מאמרים נוספים שלו פורסמו כספרים. בנו פרסם בהוצאת מוסד הרב קוק את זכרונותיו יחד עם זכרונות עצמו.
עלה לישראל ב-1925.[5] נפטר בט' בטבת תש"ט. ספד לו בין היתר ר' בנימין.[6]
חיבוריו
- פאר יצחק, תולדות רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, דפוס מרגליות, לבוב תרפ"ח[7]; סטמאר תרצ"ח; ירושלים תשכ"ה; ניו יורק תש"י; ירושלים תשכ"ח; ניו יורק תשל"ו; בית הלל, ניו יורק תשמ"ט; עתיקה, ניו יורק תשס"ו[8]; תפארת אבות, ניו יורק תשע"ו.
- צבי לצדיק, דברי תורה ותולדות רבי צבי הירש מזידיטשוב, וינה תרצ"א[9]; ירושלים תשל"ב; ניו יורק תשל"ב, תשל"ו, תשמ"ט, תשס"א, תשס"ו.[10]
- על סדר השנה, ירושלים תר"פ.
- אבן שתייה : או אבן הטועים: חקירה מדעית ע"ד מקום המקדש וכותל המערבי, ירושלים דפוס צוקרמן תר"צ[11] (בספר תוקף את הטענה שאבן השתייה נמצאת בכיפת הסלע[12])
- מיכאל ואברהם יעקב ברור, זכרונות אב ובנו, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ח, באתר אוצר החכמה[13]
מאמריו
- על חמר חווריין, הארץ, 23 ביוני 1927
- טעות סופר, הצופה, 10 ביוני 1938
- הערות אחדות, הארץ, 8 בינואר 1926
- לשנויי נוסחאות בישראל, עלים לבטוי, תל אביב 1929
- תענית אסתר מן התורה מנין?, ההד, שנה יב גיליון ו, עמ' לג, באתר אוצר החכמה
- בינה באגדה, ההד, שנה יב, גיליון ח, עמ' ל, באתר אוצר החכמה
- לפני מאה שנה, ההד, שנה יב, גיליון י-יא, עמ' ל, באתר אוצר החכמה
- חישוב הקץ ורש"י, במישור, נא, ג שבט תש"א, עמ' טז, באתר אוצר החכמה
- להסיר דיבה, המודיע, גיליון ז, תל אביב, אב תרצ"ח, עמ' 14- 16, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
לקריאה נוספת
- ר' בנימין, מזג טוב - מיכאל ברור, כנסת חכמים, ירושלים תשכ"א, עמ' 123–125, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, חלק א, מרחביה 1965, עמ' 340
הערות שוליים
- ^ ברור כתב את תולדות רבו והדפיסם תחת השם גבורת ארי בתוך ספר מפי אריה, לבוב תרס"ט
- ^ קאלומיא, קול מחזיקי הדת, 24 ביוני 1904
- ^ קולומיה, הוצאת ארגון יוצאי קולומיה והסביבה בארץ ובתפוצות, 1972, עמ' 379, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ הרב הגאון מסטניסלב, המצפה, 18 ביוני 1909
- ^ ר' מיכאל בראוור ז"ל, הארץ, 11 בינואר 1949
- ^ מיכאל הכהן בראוור ז"ל, הצופה, 11 בינואר 1949; ר' בנימין, הרב ר' מיכאל בראוור ז"ל - לדמותו, הצופה, 9 בפברואר 1949 אברהם יעקב בראוור, הרב ר' מיכאל בראוור ז"ל - הסופר, הצופה, 9 בפברואר 1949
- ^ פאר יצחק, לבוב תרפח, באתר היברובוקס; פאר יצחק תנינא, באתר אוצר החכמה
- ^ פאר יצחק, עתיקא, ניו יורק תשס"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ צבי לצדיק, וינה תרצ"א, באתר היברובוקס
- ^ צבי לצדיק, עתיקא, ניו יורק תשס"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ אבן שתיה, ירושלים תר"ץ, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב נח בראבר פרסם מאמר נגדי בההד (אדר תרצ"ב) תחת השם חזקת אבן השתיה, הרב ברור הגיב במאמר נוסף: אבן שתיה?, ההד, שנה ז גיליון יט, באתר אוצר החכמה
- ^ על הספר ראו: מ. אונגרפלד, זכרונות אב ובנו, הצופה, 20 במאי 1966