מטאו אלמאן
 | |
| לידה | 24 בפברואר 1963 (גיל: 62) |
|---|---|
| פעילות בולטת | |
| השכלה |
|
מטאו אלמאן פונט (בספרדית: Mateu Alemany Font; נולד ב-24 בפברואר 1963) הוא עורך דין מהאיים הבלאריים שבין מרץ 2021 לספטמבר 2023 כיהן בתפקיד המנהל הספורטיבי בברצלונה. בין 2000–2005 ו-2009–2010 הוא היה נשיא ריאל מיורקה. בין 2017 ל-2019 הוא היה מנהל כללי בוולנסיה.
קריירה
אלמאן נולד ב-24 בפברואר 1963 באנדטראקס, מיורקה. ב-1985 הוא למד תואר במשפטים באוניברסיטת האיים הבלאריים. מאוחר יותר השיג תואר שני בחשבונאות פיננסית.[1]
בשנת 1990 הוא מונה לסגן מנהל במיורקה. בשנת 1993, תחת נשיאותו של ברטולומה בלטרן הוא הפך למנכ"ל המועדון.
במהלך תקופתו כמנכ"ל, המועדון חווה מספר שינויים מוסדיים, כמו רכישת המועדון על ידי התאגיד Grupo Zeta ומינוי הנשיא אנטוניו אסנסיו בעקבותיה.
בשנת 2000, פלורנטינו פרז ניצח בבחירות לנשיאות ריאל מדריד, והציע לאלמאן את תפקיד מנכ"ל המועדון. אלמאן דחה את ההצעה.[2] באותה שנה מונה אלמאן לנשיא מיורקה.[3] בתקופת הנשיאות של אלמאן, מיורקה ניצחה בגמר גביע המלך הספרדי לשנת 2003, עם שערים של וולטר פנדיאני וסמואל אטו.[4]
אלמני ארגן את הרכישה של אטו תמורת 4.4 מיליון פאונד; שהיה הסכום הגבוה ביותר אותו שילם המועדון על שחקן עד אז. אטו חתם בברצלונה בקיץ 2004 תמורת דמי העברה של 24 מיליון יורו, לאחר משא ומתן ארוך בו הייתה מעורבת גם ריאל מדריד[5]. אטו עזב את מיורקה עם 54 שערים בלה ליגה, ובכך שבר שיא מועדון נוסף. בשנת 2004 אלמאן ארגן החתמות של מספר שחקנים, וכן את שיבת המאמן הקטור קופר. למרות זאת, בשנת 2005, אלמאן עזב את נשיאות המועדון שכן מיורקה הייתה על סף ירידת ליגה.[6][7][8]
בשנת 2007, הוביל אלמאן קמפיין לא מוצלח לנשיאות פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית.[9] ב-2009 חזר אלמאן למיורקה כנשיא המועדון.[10] הוא עזב את התפקיד ביוני 2010, ומכר את מניותיו במועדון ללורנצו סרה פרר.[11][12]
ב-27 במרץ 2017, מונה אלמני למנהל הכללי של ולנסיה.[13] תחת ניהולו שוחררו מספר שחקנים בעמדות בכירות, והמועדון רכש במקומם רק שחקנים מתחת לגיל 26. תחת ניהולו ולנסיה הייתה הקבוצה הצעירה בליגה, וגיל השחקנים הממוצע היה 25. ב-7 בנובמבר 2019 הוא פוטר מהתפקיד.[14]
ב-26 במרץ 2021, הוא נכנס לתפקידו כמנהל הכדורגל של ברצלונה תחת הנשיאות של ז'ואן לאפורטה.[15]. תקופתו עמדה בסימן של הבראת המועדון מהחובות אותם הותיר הנשיא ג'וזף מריה ברתומאו. בשלהי 2021, הקבוצה הגיעה לשפל, והודחה משלב הבתים של ליגת האלופות. אף על פי כן, הקבוצה התחזקה בתחילת 2022 תחת המאמן צ'אבי, והביסה את ריאל מדריד 4–0. עונה לאחר מכן, זכתה הקבוצה באליפות. תחת אלמאן הוחתמו שחקנים שהשפיעו רבות על אותה התאוששות, כמו פייר-אמריק אובאמיינג, רוברט לבנדובסקי, ופרנק קסייה. הוא היה אמור לעזוב ב-30 ביוני 2023, אך החליט להישאר. ברם, הוא עזב שוב בסוף אותו חלון העברות, לאחר שהמאמן הספורטיבי החדש דקו קיבל סמכות מלאה. אף על פי כן, גם באותו חלון, החתים אלמאן שחקנים, כגון אילקאיי גונדואן, שהגיע בהעברה חופשית.
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מטאו אלמאן".