מופסוס
מופסוס הוא שם קדום. השם מוכר כשמן של כמה דמויות במיתולוגיה היוונית, וכמה דמויות היסטוריות שאולי אינן יווניות. הקיום ההיסטורי של הדמויות המיתולוגיות, וזהותן עם הדמויות המוכרות מהטקסטים ההיסטוריים, שנוי במחלוקת בין החוקרים.
דמויות מיתולוגיות
במיתולוגיה היוונית, כמה דמויות נושאות את השם מופסוס.
.jpg)
.jpg)
מופסוס (אנ') בן מנטו (אנ') ורקיוס (אנ') (או אפולון) היה חוזה עתידות מפורסם, וסופר עליו שייסד את קלרוס (אנ'), מקדש אפולון בקרבת קולופון (אנ'), וששנה לפני סיום מלחמת טרויה יצא עם כמה אנשים נוספים דרומה, תחילה לפמפיליה (אנ') (שבה ייסד את אספנדוס ופסליס (אנ')), ולאחר מכן לקיליקיה ייסד עם קבוצת מתיישבים ערים בקיליקיה, בהן מופסוהסטיה (אנ'), מלוס (אנ') ומופסוקרנה (אנ'). הוא השתתף בתחרות חיזוי עתידות מול קלכס (אנ'). כן סופר עליו שהוא התחתן עם פמפילֶה בת קבדרוס (זה, כמובן, סיפור אטיולוגי, כאשר קבדרוס הוא צורה יוונית לכפתור (כרתים)).[2][3] כצאצא של טירסיאס (סבו מצד אמו), מופסוס מגלה זיקה לתבאי, ובכך לאגדות קדמוס הלבנטיני.[4]
מופסוס נוסף באגדות הוא מופסוס (אנ') הארגונאוט הלפיתי מתסליה, שעל שמו נקראת העיר מופסיון (אנ'). לרוב, ההבחנה בין שני המופסוסים ברורה וכל אחד מיוחס לדור נפרד, אך חלק מהכותבים הקדומים בכל זאת התבלבלו ביניהם.[5]
תיעודים היסטוריים
החילוף בין ks ו־ps מוכר ביוונית, ולאורו מובנות הווריאציות Μόψος (מופסוס) ו־Μόξος (מוקסוס).[6]
מִכּתבים חתיים, השם מוכר בצורה mukšuš, בהקשר של אירועים שהתרחשו במערב אסיה הקטנה במאתיים השנים האחרונות לאימפריה החתית.[6] מוקשו היה מעורב באירועים הקשורים במדוותה (אנ') ואתרשיה (אנ') שהתרחשו ממערב לאימפריה חתית (אולי בלידיה), אך הטקסט פגום ולא ידוע איזה תפקיד מילא באירועים.[2]
בכתב ליניארי ב' מוכרים השמות הפרטיים mo-qo-so בקנוסוס ו־mo-qo-so-jo בפילוס, אך אלה לא מספקים מידע נוסף על האנשים שנשאו שמות אלה.[6][7]
ניקולאוס איש דמשק[8] וקסנתוס מלידיה (אנ')[9] מזכירים איש לידי בשם "מוקסוס", וכתובת מאזור צפון לידיה או דרום פיסידיה מתעדת עיר שנקראה מוקסופוליס.[10] כמה בסיסי פסלים מפרגה (אנ') וסיליון (אנ') נושאים את הכתובת "מוקסוס".[11][12]
אוסביוס מקיסריה כתב שמופסוס שלט בקיליקיה, ועל שמו נקראו Mopsicrene ו־Mopsistiae.[12]
בכתובת אזתוד הפיניקית מוזכר "בת מפש" בפיניקית ו־muksasan parni בלווית, שם המתייחס לממלכת קוה (ממלכות במזרח הקדום נקראו לעיתים "בית x" על שם מייסד הממלכה, גם אם שליטיה כבר אינם צאצאים לאותו מייסד).[13][14] גם בכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי המלך מתייחס לעצמו כ"אשפח מפש" (צאצא של מפש, איש ממשפחת מפש).[15] חלק מהחוקרים סברו שמדובר במופסוס בן רקיוס היווני, ומזהים את הדננים שבכתובת אזתוד עם הדנאים היוונים,[16] אך לעומתם חוקרים אחרים סבורים שלא ייתכן שהשם מופסוס, המוכר כבר מכתבים חתיים, הוא יווני במקורו, ושהזיהוי בין מופסוס היווני למופסוס שליט קיליקיה הקדום הוא אחד ממקרים רבים של שילוב דמויות ממסורות שונות שנשאו שם זהה.[12] עם זאת, שמות יווניים מובהקים כגון אלכסנדרוס ואטאוקלס כן התגלו בכתבים חתיים מאותה תקופה,[17] וניתוח לשוני עדכני יותר של השם "מופסוס" מעלה שגם הוא מגיע ממקור יווני.[18] בנוסף, הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי (שהתגלתה רק לקראת סוף המאה ה־20) מבססת קשר בין הדננים בפיניקית לאכאים, הם הדנאים היוונים.[15] גם לאחר שהתקבלה הדעה שמופסוס הוא שם יווני במקורו, ייתכן שהקשר בין מופסוס ההיסטורי לסיפורים שבמסורת היוונית נוצר בצורה מלאכותית ומאוחרת (Interpretatio graeca).[19]
לא ניתן לדעת אם mukšuš מהטקסטים החתיים, מוקסוס מלידיה ופמפיליה ומפש/muksas מקיליקיה הם אותו האדם, אך סביר להניח שאם היה מדובר בשליט אחד של שטחים כה נרחבים, הוא היה משאיר יותר עדויות אחריו.[20]
הערות שוליים
- ^ B. Head et al., "Cilicia", Historia Numorum (2nd ed.), Clarendon Press, 1911, p. 725
- ^ 1 2 R. D. Barnett, Mopsos, The Journal of Hellenic Studies 73, 1953, עמ' 142 doi: 10.2307/628246, JSTOR 628246
- ^ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 173
- ^ Carolina López-Ruiz, "Mopsos and Cultural Exchange between Greeks and Locals in Cilicia", in: U. Dill, Ch. Walde (eds.), Antike Mythen: Medien, Transformationen, Konstruktionen, De Gruyter, 2009, p. 491
- ^ Daphne Hereward, Inscriptions from Pamphylia and Isauria, The Journal of Hellenic Studies 78, 1958, עמ' 58 doi: 10.2307/628923, JSTOR 628923
- ^ 1 2 3 François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 174
- ^ Carolina López-Ruiz, "Mopsos and Cultural Exchange between Greeks and Locals in Cilicia", in: U. Dill, Ch. Walde (eds.), Antike Mythen: Medien, Transformationen, Konstruktionen, De Gruyter, 2009, p. 490
- ^ Felix Jacoby, Die Fragmente der griechischen Historiker, כרך II A, Brill, 1986, עמ' 340
- ^ Felix Jacoby, Die Fragmente der griechischen Historiker, כרך III C, Brill, 1969, עמ' 755
- ^ Victor Bérard, Inscriptions d'Asie Mineure. Carie, Lycie, Pisidie, Pamphylie, Phrygie, Bulletin de Correspondance Hellénique 15, 1891, עמ' 556 doi: 10.3406/bch.1891.3842
- ^ Daphne Hereward, Inscriptions from Pamphylia and Isauria, The Journal of Hellenic Studies 78, 1958, עמ' 57–59 doi: 10.2307/628923, JSTOR 628923
- ^ 1 2 3 François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 175
- ^ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 171–172
- ^ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, Part 1: Text, de Gruyter, 2000, chapter 1: Cilicia, p. 61
- ^ 1 2 איתמר זינגר, הכתובת הדו־לשונית לובית־פיניקית מצ'ינֶקֶיי והשלכותיה ההיסטוריות, ארץ־ישראל כט, 2009, עמ' 150
- ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 230
- ^ Carolina López-Ruiz, "Mopsos and Cultural Exchange between Greeks and Locals in Cilicia", in: U. Dill, Ch. Walde (eds.), Antike Mythen: Medien, Transformationen, Konstruktionen, De Gruyter, 2009, p. 492
- ^ Norbert Oettinger, "The Seer Mopsos (Muksas) as a Historical Figure", in: Billie Jean Collins, Mary R. Bachvarova, Ian C. Rutherford (eds.), Anatolian Interfaces: Hittites, Greeks and their neighbours, Oxbow Books, 2008, pp. 63–64
- ^ Ilya Yakubovich, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65, 2015, עמ' 36–37 doi: 10.1017/S0066154615000010, JSTOR 24878375
- ^ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 176