מונוטרימטום
מונוטרימטום (שם מדעי: Monotrematum; מיוונית: "חור אחד") הוא סוג יונק נכחד ממשפחת הברווזניים, אשר היה קרוב לברווזן המודרני אך גדול יותר. בשונה משאר יונקי הביב הוא לא התקיים באוקיאניה אלא בארגנטינה של הפלאוקן שלפני 61 מיליון שנה מזמננו. שמו נקרא עקב החור הגדול שבמקורו שהכיל שיניים טוחנות עדינות, אשר נעדרות אצל הברווזן המודרני.
 מונוטרימטום
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| תחילת פלאוקן 61 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| סוג: | מונוטרימטום |
| מין: | Monotrematum sudamericanum |
המאובנים שלו התגלו ב-1975 בתצורות סלמנקה (אנ') שבפטגוניה והוא תואר למדע ב-1992 בידי החוקר פאסוגל. המאובנים מצויים כיום במוזיאון בטרלאו ובמדינה לה פלטאה. הסוג תואר בתחילה כמין של אובדורודון, אך בהמשך הופרד לסוג עצמאי בעל מין יחיד - Monotrematum sudamericanum, שפירושו: "דרום-אמריקאי".
המונוטרימטום היה הגדול שבין הברווזניים, ומגודל השיניים הטוחנות שלו היו כפולות בגודלם משיני האובדורודון הקרוב. הדבר מרמז שהיונק הגיע לאורך של מעל מטר בבגרותו וכנראה היה שחיין חזק בעל מקור עבה ושיניים טוחנות שהותאמו לפיצוח צדפות, סרטנים ואולי גם דגים קדומים.
