מאסקפאיצ'ה

מאסקפאיצ'ה או מאסקאיפאצ'ה (קצ'ואה: Maskhaypacha, "מאסקאי", חיפוש; "פאצ'ה", מרחב או זמן) היה הכתר של קיסר האינקה.

תיאור

הסופרים הספרדים מהמאה ה-16, כולל מיגל קאבלו דה בלבואה (אנ'), שצוטט על ידי מריה רוסטבורובסקי (אנ'),^[1] מאשרים שסינצ'י רוקה היה האינקה הראשון שהשתמש במאסקפאיצ'ה או המאסקאיפאצ'ה (קצ'ואה: Mask'ay seek; ארץ פאצ'ה, עולם, או מרחב-זמן), הגרסה של האינקה לכתר, שיהפוך לסימן המובהק של ריבונות האינקה.^[2]

עבור האינקה, המאסקפאיצ'ה היה סימן הכוח האימפריאלי המוחלט, עד כדי כך ש"לקחת את המאסקפאיצ'ה" היה הביטוי המקיף בשימוש כדי לסמן את בואו של הסאפה אינקה החדש, במהלך טקס שבו קיבל אותו מידיו של הווילאק אומו, המקביל של דת האינקה לכהן הגדול או האפיפיור. בטקסים מסוימים הסאפה אינקה החזיק את המאסקפאיצ'ה ביד, כשעל ראשו קסדת מלחמה.^[3]

מבנה

המאסקפאיצ'ה היה מורכב מכמה אלמנטים - המאסקפאיצ'ה גופא, החשוב ביותר, היה ציצית צמר אדום,^[4] שנשארה על המצח ללא ליפול בזכות העובדה שכל אחד מהגדילים שלה "עבר דרך צינורית זהב קטנה", מה שהחזיק אותה באמצעות המתיחה.^[5]

מעל ציצית זו היו שתיים או שלוש נוצות שחורות ולבנות של הציפור קרקרת ההרים (אנ'),^[א] אשר הייתה קדושה עבור האינקה ונקראה בפיהם "קורקנקה".^[5]

השוליים והנוצות היו מהודקות על המצח על ידי סוג של סרט ראש הנקרא לאוטוּ (llautu) או לאוטוֹ (llauto) העשוי צמה ססגונית מצמר ויקוניה עדין במיוחד, שנכרך מספר פעמים סביב הראש.^[5]

טקסיות

רק הסאפה אינקה יכלו ללבוש את המאסקפאיצ'ה, שניתנה להם על ידי הווילאק אומו. טקס ההכתרה בוצע כאשר הסאפה אינקה נפטר והיה צורך שהאוקי (נסיך הכתר) ימלא את תפקידיו כריבון החדש.