ילפת שטוחה

תבנית {{מחלה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

יַלֶּפֶת שטוחה (בלטינית: Lichen planus, "ליכן פלנוס") היא מחלת עור חזזתית-קשקשית אדיופטית, שקשורה עם מהלך כרוני.

היא מהווה אחת מתוך ארבע המחלות בקבוצת המחלות הפפולוסקוומטיות (קבוצת מחלות בה יש התבטאות בצורת רבדים המכוסים קשקשת) יחד עם פסוריאזיס, פיטיריאזיס רוברה פילריס ופיטיריאזיס רוזאה.

המחלה פוגעת בעור, בריריות, בשיער ובציפורניים, והיא מלוּוה בעקצוץ חזק. היא יכולה להיות תת-חריפה או כרונית.

אפידמיולוגיה

• המחלה פוגעת ב-0.15%–%0.5 מכלל חולי העור
• מופיעה בעיקר בגילאי 30–60
• מחלה נדירה בילדים ובקשישים
• שכיחות זהה בין המינים

פתוגנזה

הסיבה למחלה לא ידועה (אידיופתית). ישנה סברה שהמחלה קשורה למערכת החיסון:

• עלייה במספר תאי לנגרהנס המצויים בעור
• פריחות דומות מופיעות בתגובת שתל כנגד מאכסן

מאפייני המחלה

הנגע הראשוני מורכב מפפולות פוליגונליות פוריטיות וסגולות (PPPP), כאשר הנגע הראשוני מבריק ושטוח. בעזרת זכוכית מגדלת ניתן להבחין ב-Whickham Striae - קווים אפורים-לבנים היוצרים מבנה של רשת על גבי הפפולה. הקשקשת המופיעה על גבי הרובד עדינה ומקובעת יותר מאשר הקשקשת המופיעה במחלת הפסוריאזיס.

מיקום הנגע

המיקום השכיח ביותר הוא באמות ובשורשי הידיים, בעיקר באזורים פלקסורים. בנוסף, יש מעורבות של הירכיים הפנימיות, שוקיים, גב תחתון וגניטליה, וכן של הריריות.

הפריחה היא סימטרית וניתן לראות גם את סימן Koebner - הופעת הפריחה הראשונית באזור שעבר חבלה. הגירוד יכול להיות עז, ללא פרופורציה למידת הפריחה. הגרד מופיע בצורה גלית ולעיתים מקדים את הפריחה. החולים לרוב משפשפים ולא מגרדים, ועל כן במקרים רבים לא רואים סימני גרד על פני העור.

• ריריות - יש מעורבות של הריריות ב-2/3 מהמקרים. ב-1/4 מהחולים המעורבות היא רק בריריות.

המעורבות השכיחה ביותר היא בריריות הלחיים והפה (90% מהמקרים), והיא מתבטאת בצורת כיבים וארוזיות בפה היכולים לעבור התמרה ל-Squamous Cell Carcinoma.

מחלות הנלוות למחלה

• סוכרת - שכיחות גדולה פי שלושה של סוכרת בקרב החולים מאשר באוכלוסייה הכללית.
• אבנים בדרכי השתן.
• אלופסיה אראטה (התקרחות מוקדית).
• הפטיטיס C
• ויטיליגו

מהלך המחלה

ב-75% מהחולים חולפת הפגיעה העורית לאחר שנה. המחלה הפוגעת בריריות היא קשה יותר ועמידה יותר לטיפול.

טיפול

• בנגעים מוגבלים - סטרואידים טופיקליים (טיפול חיצוני) ובנוסף חסימה וזריקות של סטרואידים.
• בנגעים מפושטים - סטרואידים פומיים (מתן דרך הפה), פוטותרפיה NARROWBAND UVB, רטינואידים (נאוטיגזון).
• טיפולים אחרים - מדכאי מערכת החיסון (ציקלוספורין), איזוניאזיד, קלקסאן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ילפת שטוחה בוויקישיתוף   

• ליכן פלנוס (ילפת שטוחה), באתר "מדיקו"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.