ליטל ריצ'רד
ליטל ריצ'רד (באנגלית: Little Richard; נולד בשם ריצ'רד ויין פנימן; 5 בדצמבר 1932 – 9 במאי 2020) היה זמר, כותב שירים, פסנתרן וחלוץ רוק אנד רול אמריקאי. מגזין הרולינג סטון דירג את ריצ'רד במקום ה-8 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.[1]
![]() | |
ריצ'רד הקטן, 2007 | |
לידה | 5 בדצמבר 1932 |
---|---|
פטירה | 9 במאי 2020 (בגיל 87) |
שם לידה | ריצ'רד ויין פנימן |
שם במה | ליטל ריצ'רד |
מוקד פעילות | מייקון, ג'ורג'יה |
תקופת הפעילות | 1951–2020 (כ־69 שנים) |
סוגה | רוקבילי, רוק'נ'רול, רית'ם אנד בלוז ו-גוספל |
חברת תקליטים | ספשלטי, ומספר חברות אחרות |
קורות חיים
פנימן נולד במייקון, ג'ורג'יה כאחד משנים עשר אחים ואחיות והיה חניך הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. את רוב זמנו בילה בכנסיות "התקווה החדשה", ו"הקדושה" שבדרום ארצות הברית, שם למד מוזיקת דת (גוספל) ואף נגינה על פסנתר - אך גורש מכמה כנסיות כאשר צעק את מזמורי הקדושה. בגיל 15 סולק מביתו על רקע נטייתו המינית. ב-1952 נרצח אביו של פנימן, מטיף אדבנטיסטי. לאחר מכן, הוא חזר למייקון, שם שר בלוז במועדון ה"טיק טוק" המקומי מדי ערב, ועבד כשוטף כלים בקפיטריה במהלך היום.
ריצ'רד הושפע במיוחד מאומני גוספל שחורים משנות ה-30 וה-40, כגון סיסטר רוזטה תארפ (הזמרת האהובה עליו, אשר הזמינה אותו לשיר עמה ב-1944), מריון ויליאמס, מהליה ג'קסון, וג'ו מאי. בנוסף, המוזיקה של ריצ'רד מאופיינת בבלוז קופצני, בדומה לבילי רייט ורות בראון.
ריצ'רד שילב יכולות נגינה עם אפקטים דרמטיים, כגון צעקת ה"ואהו" שהפכה לסמלו המסחרי.
קריירת ההקלטות המוקדמת שלו בשנות החמישים הכילה ערבוב של מוזיקת בוגי ווגי, רית'ם אנד בלוז רווי במוזיקת גוספל עם קצב מודגש ופאנקי, כשמילות השיר הועברו באופן צעקני וללא נשימה. להיטו הראשון היה טוטי פרוטי (1955). לימים דורג השיר במקום ה-43 ברשימת 500 השירים הגדולים של מגזין רולינג סטון.
ליטל ריצ'רד פרש במפתיע מעסקי המוזיקה ב-1957 בזמן שהיה בסיבוב הופעות באוסטרליה. הוא הפך ל"נוצרי שנולד מחדש" והוכשר ככומר אדוונטיסטי של כנסיית ה"יום השביעי". ב-1962 חזר להופיע בהדרגה. ב-1977 פרש שוב לטובת האוונגליזם. ב-1986 חזר לקדמת הבמה והוציא אלבום המשלב את המוזיקה שלו עם האמונה שלו. באותה שנה היה ריצ'רד הקטן בקבוצה הראשונה שנבחרה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. באותה שנה הופיע ושר בסרט "היחפן מבוורלי הילס".
ב-1994 ביצע ריצ'רד את שיר הנושא של הסדרה "אוטובוס הקסמים", המבוססת על סדרת הספרים באותו השם מאת ג'ואנה קול וברוס דגן.
ליטל ריצ'רד הלך לעולמו ב-9 במאי 2020. מסיבוכים של סרטן העצמות, מחלה שאיתה התמודד במשך חודשיים. לאחר מותו ספדו לו מוזיקאים רבים, כגון בוב דילן, פול מקרטני, מיק ג'אגר, ג'ון פוגרטי, אלטון ג'ון ולני קרביץ.
פרסים ומועמדויות
שנה | פרס | קטגוריה | עבודה מועמדת | תוצאה | סימוכין |
---|---|---|---|---|---|
2024 | פרס גראמי | סרט המוזיקה הטוב ביותר | ליטל ריצ'רד: אני הכל | מועמדות | [2] |
קישורים חיצוניים
- בן שלו, ליטל ריצ'ארד המציא את הרוקנרול, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
- בן שלו, ליטל ריצ'רד 1932–2020: השאגה שהגדירה את הרוקנרול, באתר הארץ, 9 במאי 2020
- עמוס הראל, לא היה איש שהרגיז את שומרי המוסר וטוהר הגזע כמו ליטל ריצ'רד, באתר הארץ, 11 במאי 2020
- ליטל ריצ'רד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ליטל ריצ'רד, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.