עבריתפדיה

ליזל מולר

ליזל מולר (באנגלית: Lisel Mueller; ‏ 8 בפברואר 1924 – 21 בפברואר 2020) הייתה משוררת אמריקאית ילידת גרמניה, מתרגמת, מבקרת ומרצה. זוכת פרס פוליצר לשירה לשנת 1997.

ליזל מולר
Lisel Mueller
תחום כתיבה שירה

ביוגרפיה

נולדה בשם אליזבת נוימן בהמבורג. אביה, פריץ סי נוימן, היה מורה בתיכון ואימה, אילזה נוימן (בנעוריה בורמסטר), הייתה מורה בבית ספר יסודי.[1] ב-1933 נשא אביה, שהיה ידוע בדעותיו האנטי-פשיסטיות, נאום בפני אספת מורים בהמבורג, בו הזהיר מפני הסכנות הטמונות באידאולוגיה הנאצית. עם עליית הנאצים לשלטון באותה שנה הוא הודח מתפקידו, ואימה פרנסה לבדה את המשפחה.[1] בשנת 1935 נחקר האב על ידי הגסטפו במשך ארבעה ימים. לאחר מכן נמלט, תחילה לאיטליה ואחר כך לארצות הברית, שם קיבל ב-1937 מקלט מדיני. הוא החל לעבוד כמרצה לצרפתית וגרמנית באוניברסיטת אוונסוויל (אנ') באינדיאנה, וכעבור שנתיים הצטרפה אליו אשתו עם שתי בנותיהם, אליזבת ואחותה הצעירה אינגבורג. הן הגיעו לארצות הברית ב-9 ביוני 1939.[2] אליזבת, שהייתה אז בת 15, השתמשה בארצות הברית בשם ליזל.

ב-1943 נישאה לפול מולר, חבר לספסל הלימודים. ב-1944 סיימה תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת אוונסוויל,[3] ולאחר מכן המשיכה לתואר שני בספרות השוואתית, עם דגש על פולקלור ומיתולוגיה, באוניברסיטת אינדיאנה.[4] אמה נפטרה ב-1953, ואז החלה לכתוב שירה.[5] לדבריה, "הצער הגדול גרם לי לרצות לבטא את עצמי בשיר ולאחר שעשיתי את זה, הייתי חייבת להמשיך".[6] ב-1965, בגיל 40 פרסמה אוסף ראשון בשם "תלות", לאחר שתים עשרה שנים של לימוד עצמי.[2]

ב-1959 עברו בני הזוג מולר להתגורר בפרבר של שיקגו, שם גידלו שתי בנות, לוסי וג'ני. מולר עבדה אז כספרנית וכעובדת סוציאלית.[6] בשנות ה-70 כתבה ביקורת ספרות עבור העיתון שיקגו דיילי ניוז,[7] וב-1973 הייתה חלק מקבוצת המייסדים של מרכז השירה של שיקגו.[8] במקביל המשיכה לכתוב ולפרסם שירה. במחצית השנייה של שנות ה-70 החלה ללמד. היא עבדה כמרצה במכללת אלמהרסט (אנ'), באוניברסיטת שיקגו ובמכללת גודארד (אנ'), שם הייתה חלק מהפקולטה המקורית בתוכנית לתואר שני באמנויות, שנוסדה ביולי 1977. תוכנית פורצת דרך זו עברה בתחילת שנות ה-80 למכללת וורן וילסון (אנ'), ומולר עברה איתה.[9] בנוסף לכתיבה והוראה עסקה גם בתרגום מגרמנית לאנגלית, והתמקדה בתרגום יצירותיה של הסופרת והמשוררת מארי לואיזה קאשניץ.[10]

עד 1990 הוציאה מולר לאור עוד שבעה ספרי שירה פרי עטה, שהתקבלו בהערכה רבה. ב-1996 פרסמה את האוסף "חיים יחד: שירים חדשים ונבחרים", שזכה בפרס פוליצר לשירה לשנת 1997.[11] לאחר מכן חלה הידרדרות בראייתה והיא כמעט והפסיקה לכתוב. לאחר מותו של בעלה בינואר 2001, חדלה לפרסם שירה.[12] הם היו נשואים קרוב ל-60 שנה.

מלבד פוליצר, זכתה מולר בפרסים יוקרתיים רבים, ביניהם פרס למונט לשירה (אנ') ב-1975, פרס הספר הלאומי ב-1981, פרס קרל סנדברג ב-1990, מלגת הקרן הלאומית לאמנויות ב-1990, פרס רות לילי לשירה על מפעל חיים (אנ') ב-2002, ועוד. ב-2019 הוענק לה עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.[13]

מולר נפטרה ב-21 בפברואר 2020, בגיל 96. השפעתה על עולם השירה נמשכת דרך התלמידים שלימדה וגם דרך בנותיה – שאחת מהן פרסמה בעצמה שני כרכי שירה.[12][14]

יצירתה

שירתה של מולר מתאפיינת במגוון עשיר של נושאים המשקפים את ניסיון חייה הייחודי. כמהגרת מגרמניה לארצות הברית, עבודתה עוסקת לעיתים קרובות בנושאים של עקירה, זיכרון, והיטמעות תרבותית. היא שוזרת יחד נרטיבים אישיים ואירועים היסטוריים ובוחנת לעומקם מושגים אנושיים, פרטיים וציבוריים.[15]

מולר עושה שימוש בדימויים מפתיעים, אך מדויקים וחדים, וכן בשורה ארוכה של סמלים ומטאפורות, מתחומי ידע רבים.[15] עבודתה בולטת בעיסוקה באמנות, ספרות ומוזיקה, ולעיתים היא מגיבה ליצירות או יוצרים אחרים, כדגומת קלוד מונה, מרי שלי ואנטון וברן. שיריה עשירים בהתייחסויות למיתולוגיה, פולקלור ואגדות. על אף שכתבה באנגלית שורשיה הגרמניים ניכרים, למשל באזכורים מרומזים של אגדות האחים גרים, או ציטוטים של ברטולד ברכט.[16]

שירתה של מולר שואבת מחוויות משפחתה בתקופת השלטון הנאצי, ואחדים משיריה מבטאים באופן ברור את האימה שחוותה בילדותה.[15] לדוגמה בשירה האוטוביוגרפי "קורות חיים" משנת 1992, היא כותבת: "ארצי נפגעה מהיסטוריה קטלנית יותר / מרעידות אדמה או סופות הוריקן"; "אבי היה עסוק בלהתחמק מהמפלצות. אמי / אמרה לי שלקירות יש אוזניים. למדתי את עול הסודות".[16] היא משתמשת בזכרונות אלה כדי לחקור נושאים רחבים יותר.[17] שירתה מתמקדת ביחסים המורכבים בין עבר להווה, תוך שימת דגש על האופן שבו אירועים היסטוריים, כמו מלחמות, מעצבים את חיי הפרט והחברה ומשפיעים ישירות על ההווה.[18]

בשיריה מהרהרת מולר בתמותה ובחלוף הזמן. היא כתבה על הורות, הזדקנות וחיי היומיום בסביבה כפרית, ומצאה משמעות ברגעים רגילים. שיריה יוצאים לעיתים קרובות מהתבוננויות פשוטות לכאורה, ואמנם המילים עצמן ברורות כמעט לחלוטין, אך המסרים השזורים בשירים אינם מובנים מאליהם.[15] מולר, שנמשכה לאסכולת הכתיבה המודרניסטית, הושפעה ממשוררים כמו ויסטן יו אודן, ת"ס אליוט, ועדנה סנט וינסנט מיליי,[5] וכמו רבים ממשוררי האסכולה, עשתה שימוש בשפה בהירה כדי לחקור רגשות ונושאים מורכבים.[19] שיריה תוארו כנגישים ביותר, אך עם זאת עמוקים ומרובדים, והיא בלטה ביכולתה לעורר רגשות ולצייר תמונות חיות בשפה פשוטה, תמציתית ומדויקת.[18]

כמהגרת ילידת גרמניה שהפכה למשוררת בשפה האנגלית, עבודתה חוקרת את הניואנסים של השפה ותפקידה בעיצוב הזהות.[11] לאורך שירתה היא מפגינה גישה משחקית לשפה ויכולת למצוא הומור ועניין במדיום איתו היא עובדת. גישה זו באה לידי ביטוי, לדוגמה, בשילוב של הרגיל עם הפנטסטי: ייחוס תכונות אנושיות לחפצים דוממים ("תלינו לשונות בתוך פעמונים / כדי שנוכל להקשיב / לשפתן הרגשית");[20] או שימוש בריאליזם קסום (חפצים בחדר שרים ורוקדים, אותם היא מכנה "אנימציות קסם");[20] או שירים שכל כולם משחקי לשון (למשל השיר המשעשע "מילות שייכות").[21] באמצעות טכניקות אלו, יצרה גוף עבודה שהוא גם בעל התבוננות מעמיקה וגם עליז, ומזמין את הקוראים לראות את העולם דרך עדשה של פליאה ודמיון. כך, למרות העצבות הבסיסית בשירתה והכרתה באבל, באובדן ובסבל בעולם, היא אינה נכנעת לייאוש אלא נוטה לתקווה והתמדה אל מול טראומה היסטורית,[20] ומנווטת במיומנות את משחק הגומלין בין שמחה לעצב.[22]

מבחר משיריה של מולר תורגמו לעברית על ידי המשורר עמיר תומר, בספר שעתיד לצאת לאור ב-2025.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  2. ^ 1 2 Chicago Tribune, `EVERYTHING IS AUTOBIOGRAPHY’, Chicago Tribune, ‏1997-04-11 (ב־)
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  4. ^ [https://www.pulitzer.org/winners/lisel-mueller Winning Work: Alive Together: New and Selected Poems By Lisel Mueller], pulitzer.org, ‏1997
  5. ^ 1 2 Lisel Mueller | Biography, Books, Poems, & Facts | Britannica, www.britannica.com (ב־English)
  6. ^ 1 2 Justin C. Cordova, James B. Young, When I Am Asked: Lisel Mueller’s Beginning in Poetry, The Methodist DeBakey Cardiovascular Journal 20, 2024-03-14, עמ' 128-131
  7. ^ Chicago Tribune, `EVERYTHING IS AUTOBIOGRAPHY’, Chicago Tribune, ‏1997-04-11 (ב־)
  8. ^ Guide to the Poetry Center of Chicago Records 1974-2006, www.lib.uchicago.edu
  9. ^ friendsofwritersblog, Remembering Goddard MFA Faculty Member Lisel Mueller, Friends of Writers, ‏2020-03-23 (ב־)
  10. ^ Academy of American Poets, Lisel Mueller, poets.org (ב־English)
  11. ^ 1 2 Harrison Smith, Lisel Mueller, Pulitzer-winning poet who channeled history into verse, dies at 96, The Washington Post, ‏Feb 23, 2020
  12. ^ 1 2 Tina Casagrand, Lisel Mueller – Forest Haven, Illinois, The New Territory Magazine, ‏2023-05-03 (ב־)
  13. ^ Pulitzer Prize-winning poet Lisel Mueller dies; Chicagoan was one of nation’s most honored writers, Chicago Sun-Times, ‏2020-02-22 (ב־English)
  14. ^ The McKendree Review, admin, The Person Behind the Poetry: Dr. Jenny Mueller - The McKendree Review, ‏2017-11-20 (ב־)
  15. ^ 1 2 3 4 עמיר תומר, מן המרחב הגדול אל הפרטים, עתון 77 427, 2022, עמ' 42
  16. ^ 1 2 Academy of American Poets, Curriculum Vitae by Lisel Mueller - Poems | Academy of American Poets, poets.org (ב־English)
  17. ^ Lisel Mueller Poems > My poetic side, mypoeticside.com
  18. ^ 1 2 The Exhibit | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  19. ^ Lisel Mueller Biography - eNotes.com, eNotes (ב־English)
  20. ^ 1 2 3 The Poetics of Mortality and Memory — A Review of Lisel Mueller’s “Alive Together”, tintjournal.com (ב־English)
  21. ^ poetrytreasures, Your father’s mustache, Poetry Treasures, ‏2014-11-03 (ב־English)
  22. ^ A Wilderness Beyond Reason: Lisel Mueller’s “Joy”, Traversing, ‏2020-06-07 (ב־)
  ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ליזל מולר".
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ליזל_מולר&oldid=322742"