ליבו

לִיבּוּ בכתב חרטומים

<hiero>r:Z1-b-w-T14-A1:Z2</hiero>"rbw"

לִיבּוּ (במצרית עתיקה: rbw; מתועתק גם Rebu, Libo, Lebu, Lbou, Libou) היו שבט לובי קדום ממוצא בֶּרְבֵּרִי, שממנו נובע השם לוב.^[1]

היסטוריה

מימין לשמאל: מצרי, אשורי, נובי, וארבעה אנשי ליבו. מאת היינריך פון מינוטולי (אנ') (1820).

מוצאם השבטי בלוב העתיקה מצוין לראשונה בכתבים בשפה המצרית מהממלכה החדשה, במיוחד מתקופת ראמסייד. האזכור המוקדם ביותר היא בכתובת רעמסס השני.^[2] בכתב המצרי לא היו "תנועות" ולכן השם "ליבו" כתוב כ-rbw בהירוגליפים מצריים. בכתובת כרנכ הגדולה (אנ'), פרעה מרנפתח מתאר את הליבו כגברים בעלי גוון עור חיוור, מקועקעים ובעלי שיער ועיניים כהים.^[^{דרוש מקור]}

פעולות האיבה בין מצרים ללוב פרצו בשנת המלוכה החמישית לשלטון רעמסס השלישי (1208 לפנה"ס), אך הקואליציה של הליבו וגויי הים בראשות ראש הליבו מריי (Meryey) הובסה.^[3]^[4] ליבו מופיע כשם אתני על אסטלת מרנפתח, הידועה גם בשם אסטלת ישראל.^[5]

רעמסס השלישי הביס את הלובים בשנה החמישית למלכותו, ושש שנים לאחר מכן הצטרפו הלובים למשווש ופלשו לדלתא המערבית והובסו פעם נוספת.^[6]

השם "ליבו" נלקח על ידי היוונים מקירנאיקה, שהתקיימו יחד איתם.^[7] מבחינה גאוגרפית, שמו של שבט זה אומץ על ידי היוונים עבור "סירנאיקה" וכן עבור צפון-מערב אפריקה בכלל.^[8]

בכתובות הנאו-פוניות (אנ'), נכתב השם ליבו כ-Lby עבור שם העצם בזכר, ו-Lbt עבור שם העצם הנשי של לוב. השם שימש כביכול כשם אתני באותן כתובות.^[9]

השליטים הגדולים של הליבו

בדלתת הנילוס המערבי, זמן מה במהלך השושלת העשרים ושתיים של מצרים שגשגה ממלכה של הליבו בראשות "הראשים הגדולים של הליבו".^[10] השליטים האלה הקימו עד מהרה שושלת, ולעיתים קרובות היו להם "ראשי המא (שווש)" מקומיים ככפופים להם. השושלת הגיעה לשיאה עם מנהיגותו של תפנכת (Tefnakht), שלמרות שהחזיק בתואר "הראש הגדול של הליבו" והן של "המפקד הגדול של המאה" בסאיס, היה ככל הנראה ממוצא אתני מצרי ולא ליבו או מא.^[11] מאוחר יותר, תפקכת תבע לעצמו אפילו את התארים הפרעונים, והקים את השושלת ה-24.^[12]

"הראשים הגדולים של הליבו" נהגו לתארך את האנדרטאות שלהם לאחר שנות מלכותו של פרעה בן זמננם של השושלת ה-22.^[13]

ראו גם

מצרים העתיקה

הערות שוליים

^ Zimmermann, K. (2008). "Lebou/Libou". Encyclopédie berbère. Vol. 28-29 - Kirtēsii – Lutte. Aix-en-Provence: Edisud. pp. 4361–4363. doi:10.4000/encyclopedieberbere.319.
^ Clark, Desmond J. (ed.) (1982) "Egypt and Libia" The Cambridge History of Africa: From the earliest times to c. 500 BC volume I, Cambridge University Press, Cambridge, England, p. 919, ISBN 0-521-22215-X
^ Breasted, James H. (1906) Ancient Records of Egypt, Part Three, Chicago, §§572ff.
^ Manassa, Colleen (2003). The Great Karnak Inscription of Merneptah: Grand Strategy in the 13th Century B.C. New Haven: Yale Egyptological Seminar. ISBN 9780974002507. The seventy-nine line inscription is located on the interior of the east wall of the "Cours De la Cachette," directly north of a copy of the Hittite treaty from the reign of Ramesses II and in conjunction with other reliefs of Merneptah (PM II, p. 131 [486])... Unfortunately, the excavation of the Cours De la Cachette between 1978-1981 by the French expedition at Karnak did not discover any new blocks belonging to the Great Karnak Inscription of Merneptah, although it did demonstrate that the court was filled with many ritual and religious scenes in addition to its known military themes (F. LeSaout, "Reconstitution des murs de la Cours De la Cachette," Cahiers De Karrah VII (1978-1981) [Paris, 1982], p. 214).
^ [...] The vile chief of the Libu who fled under cover of night alone without a feather on his head, his feet unshod, his wives seized before his very eyes, the meal for his food taken away, and without water in the water-skin to keep him alive; the faces of his brothers are savage to kill him, his captains fighting one against the other, their camps burnt and made into ashes [...] After Gardiner, Alan Henderson (1964) Egypt of the Pharaohs: an introduction Oxford University Press, London, p. 273, ISBN 0-19-500267-9
^ J. H. Breasted, Ancient Records of Egypt, Part Four, Chicago 1906, §§83ff. Afterward, the name appeared repeatedly in other pharaonic records.
^ Fage, J. D. (ed.) (1978) "The Libyans" The Cambridge History of Africa: From c. 500 BC to AD 1050 volume II, Cambridge University Press, Cambridge, England, p. 141, ISBN 0-521-21592-7
^ "Libya". Online Etymology Dictionary. Retrieved 2016-11-24.
^ Thomas C. Oden (2011). Early Libyan Christianity: Uncovering a North African Tradition. InterVarsity Press. p. 51. ISBN 978-0830869541.
^ O'Connor, David. "Egyptians and Libyans in the New Kingdom" Expedition Magazine 29.3. Penn Museum, 1987
^ P.R. Del Francia, "Di una statuetta dedicata ad Amon-Ra dal grande capo dei Ma Tefnakht nel Museo Egizio di Firenze", S. Russo (ed.) Atti del V Convegno Nazionale di Egittologia e Papirologia, Firenze, 10-12 dicembre 1999, Firenze, 2000, p. 94
^ Kitchen, Kenneth A. (1996). The Third Intermediate Period in Egypt (1100–650 BC). Warminster: Aris & Phillips Limited. ISBN 0-85668-298-5., § 249; 306
^ Berlandini, Jocelyne (1978). "Une stèle de donation du dynaste libyen Roudamon". BIFAO. 78: 162.

קישורים חיצוניים

לוּב באתר עלמפה.

[1] Zimmermann, K. (2008). "Lebou/Libou". Encyclopédie berbère. Vol. 28-29 - Kirtēsii – Lutte. Aix-en-Provence: Edisud. pp. 4361–4363. doi:10.4000/encyclopedieberbere.319.

[2] Clark, Desmond J. (ed.) (1982) "Egypt and Libia" The Cambridge History of Africa: From the earliest times to c. 500 BC volume I, Cambridge University Press, Cambridge, England, p. 919, ISBN 0-521-22215-X

[3] Breasted, James H. (1906) Ancient Records of Egypt, Part Three, Chicago, §§572ff.

[4] Manassa, Colleen (2003). The Great Karnak Inscription of Merneptah: Grand Strategy in the 13th Century B.C. New Haven: Yale Egyptological Seminar. ISBN 9780974002507. The seventy-nine line inscription is located on the interior of the east wall of the "Cours De la Cachette," directly north of a copy of the Hittite treaty from the reign of Ramesses II and in conjunction with other reliefs of Merneptah (PM II, p. 131 [486])... Unfortunately, the excavation of the Cours De la Cachette between 1978-1981 by the French expedition at Karnak did not discover any new blocks belonging to the Great Karnak Inscription of Merneptah, although it did demonstrate that the court was filled with many ritual and religious scenes in addition to its known military themes (F. LeSaout, "Reconstitution des murs de la Cours De la Cachette," Cahiers De Karrah VII (1978-1981) [Paris, 1982], p. 214).

[5] [...] The vile chief of the Libu who fled under cover of night alone without a feather on his head, his feet unshod, his wives seized before his very eyes, the meal for his food taken away, and without water in the water-skin to keep him alive; the faces of his brothers are savage to kill him, his captains fighting one against the other, their camps burnt and made into ashes [...] After Gardiner, Alan Henderson (1964) Egypt of the Pharaohs: an introduction Oxford University Press, London, p. 273, ISBN 0-19-500267-9

[6] J. H. Breasted, Ancient Records of Egypt, Part Four, Chicago 1906, §§83ff. Afterward, the name appeared repeatedly in other pharaonic records.

[7] Fage, J. D. (ed.) (1978) "The Libyans" The Cambridge History of Africa: From c. 500 BC to AD 1050 volume II, Cambridge University Press, Cambridge, England, p. 141, ISBN 0-521-21592-7

[8] "Libya". Online Etymology Dictionary. Retrieved 2016-11-24.

[9] Thomas C. Oden (2011). Early Libyan Christianity: Uncovering a North African Tradition. InterVarsity Press. p. 51. ISBN 978-0830869541.

[10] O'Connor, David. "Egyptians and Libyans in the New Kingdom" Expedition Magazine 29.3. Penn Museum, 1987

[11] P.R. Del Francia, "Di una statuetta dedicata ad Amon-Ra dal grande capo dei Ma Tefnakht nel Museo Egizio di Firenze", S. Russo (ed.) Atti del V Convegno Nazionale di Egittologia e Papirologia, Firenze, 10-12 dicembre 1999, Firenze, 2000, p. 94

[12] Kitchen, Kenneth A. (1996). The Third Intermediate Period in Egypt (1100–650 BC). Warminster: Aris & Phillips Limited. ISBN 0-85668-298-5., § 249; 306

[13] Berlandini, Jocelyne (1978). "Une stèle de donation du dynaste libyen Roudamon". BIFAO. 78: 162.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]