לחם מונבט
לחם מונבט הוא סוג של לחם העשוי מדגנים מלאים שהורשו לנבוט (כלומר, לנבוט לפני הטחינה לקמח). ישנם כמה סוגים שונים של לחם דגנים מונבטים. חלקם עשויים בתוספת קמח; חלקם עשויים בתוספת גלוטן; וחלקם, כגון לחם איסיים ולחם יחזקאל (לאחר מתכון לחם עתיק שנמצא בתנ"ך ביחזקאל, ד', ט' או, לפי אחרים, יחזקאל, ד', ט"ו) עשויים עם מעט מאוד מרכיבים נוספים.
.jpg)
לחמים מונבטים מכילים את הדגן המלא והמונבט (הגרעין) של זרעים שונים. הם שונים מלחם לבן שכן לחמים לבנים עשויים מאנדוספרם חיטה טחון (לאחר הסרת הסובין והנבט). לחמי דגנים מלאים כוללים את הסובין, הנבט והאנדוספרם, ולכן מספקים יותר סיבים תזונתיים, ויטמינים וחלבונים. בלחמי דגנים מונבטים יש בערך אותה כמות של ויטמינים לגרם, ו-47% פחות גלוטן מלחם רגיל.
השוואה בין ניתוחים של הערכים התזונתיים מלמדת כי דגנים מונבטים מכילים כ-75% מהפחמימות, חלבון מעט גבוה יותר וכ-40% מהשומן בהשוואה לדגנים מלאים.[1][2]
בנוסף לחיטה, לחמים מונבטים עשויים להכיל דגנים וקטניות, כמו דוחן, שעורה, שיבולת שועל, עדשים וסויה. לחם שעשוי ממערך של דגנים וקטניות יכול לספק סט שלם של חומצות אמינו, אבני הבניין של חלבונים. לחמים מונבטים עשויים להכיל מעט יותר מינרלים וחומרי תזונה מאשר לחמים שאינם מונבטים. מלבד זאת, הם מספקים הרבה יתרונות כמו לחמי דגנים מלאים על פני לחמי דגנים מזוקקים, כמו סיכון מופחת למחלות לב כלילית.[3]
לחם איסיים הוא צורה פשוטה של לחם דגנים מונבטים העשוי מחיטה מונבטת ומוכן בטמפרטורה נמוכה. תומכי מזון גולמי לרוב אוכלים אותו לא מבושל או מחומם מעט.[4][5]האיסיים, כת יהודית סגפנית ששגשגה מהמאה השנייה לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה, מיוחסת את הטכניקה והמתכון הבסיסי ללחם האיסיים[6] למרות מחסור בראיות מלומדים לטענה. הנבטה והכנה בטמפרטורה נמוכה מבטיחים את תכולת הוויטמין המקסימלית האפשרית למזון.[6] הנבטה גם מפרקת את הלקטינים וחומרים אחרים שאנשים מסוימים עשויים להיות רגישים או אלרגיים אליהם.[6]
ראו שם
קישורים חיצוניים
- תמר הירדני, המתכון של אלוהים ללחם: הלהיט שתמצאו בכל סופר אמריקאי, באתר ynet, 23 בדצמבר 2020