כריס היפקינס
כריסטופר ג'ון היפקינס (באנגלית: Christopher John Hipkins; נולד ב-5 בספטמבר 1978) הוא פוליטיקאי ניו זילנדי המכהן כיושב ראש מפלגת הלייבור. ראש ממשלת ניו זילנד מינואר עד נובמבר 2023. קודם לכן כיהן כשר החינוך, שר המשטרה, שר השירותים הציבוריים וראש הפרלמנט של ניו זילנד. הוא הפך לדמות ציבורית בולטת בתקופת מגפת הקורונה בניו זילנד, כאשר כיהן כשר הבריאות מיולי עד נובמבר 2020, וכשר לתגובה לקורונה מנובמבר 2020 עד יוני 2022.
 | |||||||||
| לידה | 5 בספטמבר 1978 (גיל: 46) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | כריסטופר ג'ון היפקינס | ||||||||
| מדינה |
 ניו זילנד | ||||||||
| השכלה | אוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון | ||||||||
| מפלגה | מפלגת הלייבור של ניו זילנד | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ביוגרפיה
ראשית חייו
היפקינס נולד בהאט ואלי שבפרוורי וליגנטון בשנת 1978.[1] הוא למד בבית הספר היסודי ווטרלו וחטיבת הביניים האט. הוא היה החל ללמוד בהאט ואלי ממוריאל קולג' ב-1996. היפקינס המשיך והשלים תואר ראשון באמנות עם התמחות בפוליטיקה וקרימינולוגיה באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, שם היה נשיא אגודת הסטודנטים בשנים 2000–2001.[2] בספטמבר 1997, כשהיה סטודנט שנה א', היפקינס היה אחד מכמה עשרות שנעצרו בעת שהפגינו בפרלמנט כנגד הצעת חוק. עניין מעצרם של חבריו ושלו עבר בבתי המשפט, וכעבור 10 שנים פורסמה התנצלות של המשטרה ופיצויים של למעלה מ-200,000 דולר שחולקו בין 41 המפגינים. השופט קבע כי למרות טענות המשטרה כי המפגינים היו אלימים, המחאה הייתה שלווה ולא הייתה עילה למעצר.[2]
לאחר שסיים את לימודיו החזיק היפקינס במספר משרות, כולל עבודה כיועץ המדיניות של הפדרציה להכשרת התעשייה וכמנהל הדרכה של תאגיד טוד אנרג'י בטראנאקי. היפקינס עבד גם בפרלמנט, כיועץ לטרוור מלארד והלן קלארק.[3]
חבר פרלמנט
היפקינס נבחר לנציג הלייבור במחוז הבחירה רימוטאקה (ששמו שונה לרמוטאקה ב-2020) בבחירות הכלליות של 2008, לאחר פרישתו של חבר הפרלמנט המכהן פול סוויין. בבחירות הראשונות שלו זכה היפקינס זכה במושב ברוב של 753 קולות ושמר על ציבור הבוחרים בכל ניסיון להיבחר שוב לאחר מכן.[4][5][6][7] בבחירות הכלליות של 2020 היה לו הרוב הגבוה ביותר מכל מועמד, מלבד ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן.[8]
במשך תשע השנים הראשונות של הקריירה הפרלמנטרית של היפקינס, הלייבור היה באופוזיציה. בקדנציה הראשונה שלו היה היפקינס דובר הלייבור לענייני פנים וחבר בוועדות הפרלמנט למִנהל ממשלתי, שלטון מקומי וסביבה ותחבורה ותשתיות.[9] במאי 2010, הצעת התיקון שלו לחוק החשמל, של העדפת אנרגיה מתחדשת, הוצאה מההצבעה של חברי הפרלמנט.[10] הצעת החוק הייתה אמורה להחזיר את האיסור על ייצור תרמי של חשמל שהוטל על ידי ממשלת הלייבור בספטמבר 2008 ובוטלה על ידי הממשלה הלאומית הנכנסת בדצמבר 2008.[11]
בקדנציה השנייה של היפקינס הוא קודם לממשלת הצללים של הלייבור כדובר שירותי המדינה והחינוך תחת המנהיג החדש דייוויד שירר. הוא גם הפך לראשונה למצליף המפלגה.[12] הוא המשיך כדובר החינוך תחת המנהיגים דייוויד קנליף, אנדרו ליטל וארדרן.[12] תחת ליטל וארדרן, היפקינס היה בנוסף גם מנהיג הצללים של בית הנבחרים.
כחבר פרלמנט בכיר של הלייבור, היפקינס היה דמות מפתח בממשלת הלייבור השישית של ניו זילנד. בין 2017 ל-2023 הוא כיהן כשר החינוך, שר השירות הציבורי וראש הבית. מאוחר יותר קיבל אחריות נוספת כשר הבריאות והשר לתגובת לקורונה במהלך מגפת הקורונה בניו זילנד, ולאחר מכן גם כשר המשטרה. הוא התגלה כ"מועמד הקונצנזוס" של מפלגת הלייבור בבחירות למנהיגות בינואר 2023 שהופעלו בעקבות פרישתה של ארדרן.
שר
קדנציה ראשונה, 2017–2020
היפקינס נבחר כשר בקבינט על ידי חברי מפלגת הלייבור לאחר הקמת הממשלת הלייבור שנתמכה על ידי הירוקים.[13] מאוחר יותר הוכרז כי יכהן כשר החינוך.[14]
כשר החינוך תמך היפקינס בביטול של תקנים לאומיים ובתי ספר צ'רטר, בתי ספר המקבלים תקציב מהמדינה אך כפופים לפחות כללים ותקנות מבתי ספר ממלכתיים אחרים. הוא גם הורה על סקירה של מערכת התעודות הלאומית להישגים חינוכיים (NCEA). עם זאת, היפקינס הבהיר כי משרד החינוך ימשיך לממן את מחקר הניטור הלאומי של אוניברסיטת אוטגו להישגי סטודנטים ואת כלי ההתקדמות והעקביות (PaCT). הודעת הממשלה כי תסגור את בתי ספר הצ'רטר גררה ביקורת מצד מפלגות האופוזיציה, המפלגה הלאומית ו-ACT.[15][16] בתחילת 2018 הציג היפקינס חקיקה המונעת יצירת בתי ספר צ'רטר חדשים, ומאפשרת הסבה של בתי ספר קיימים לבתי ספר בעלי אופי מיוחד.[17] עד ספטמבר 2018, כל 12 בתי ספר הצ'רטר בניו זילנד הפכו לבתי ספר משולבים ממלכתיים ומיוחדים.[18][19]
בפברואר 2019 הציע היפקינס למזג את 16 המכונות הטכנולוגיים במדינה למכון אחד, על מנת להתמודד עם גירעונות וירידה במספר הנרשמים. בעוד שאיגוד ההשכלה התיכונית, איגוד המעסיקים והתעשיינים ולשכת המסחר של המעסיקים בקנטרברי הביעו תמיכה בהצעת הממשלה, היא ספגה ביקורת מצד המפלגה הלאומית וראשי ערים.[20][21][22][23]
בתחילת מאי 2019 הודיע היפקינס כי הממשלה תשקיע 95 מיליון דולר ניו זילנדי כדי להכשיר 2,400 מורים חדשים באמצעות מלגות מוגברות, תוכניות חדשות להכשרת מורים מבוססות תעסוקה ומלגות מבוססות iwi במהלך ארבע השנים הבאות כדי לטפל במחסור בצוותי ההוראה. צעדים אלה ספגו ביקורת כלא מספקים על ידי איגוד המורים העל-יסודיים ודוברת החינוך של המפלגה הלאומית, ניקי קיי.[24][25][26]
ב-1 באוגוסט 2019 אישר היפקינס מחדש את תוכנית הממשלה למזג את כל המכונים הטכנולוגיים לישות אחת באפריל 2020.[27] בנוסף, הוא הודיע כי הממשלה תחליף את כל 11 ארגוני ההכשרה התעשייתית (ITOs) בבין 4 ל-7 מועצות לפיתוח כוח אדם שיוקמו עד 2022 כדי להשפיע על החינוך וההכשרה המקצועית. בעוד שהמכונות הטכנולוגיים הביעו אופטימיות זהירה לגבי השינויים, למרות החששות מאובדן האוטונומיה שלהם, ה-ITOs התנגדו לשינויים הללו, בטענה שהם יפגעו במערכת ההכשרה המקצועית ויגרמו לאובדן מקומות עבודה.[28][29][30] עד שנת 2022 החל המיזוג לעורר קשיים, לרבות מספר נרשמים נמוך, גירעונות גדולים והתפטרות של עובדים בכירים.[31]
לאחר התפטרותו של דייוויד קלארק מתפקיד שר הבריאות ב-2 ביולי 2020, מינתה ראש הממשלה ארדרן את היפקינס לשר הבריאות הזמני עד לבחירות הכלליות ב-2020 באוקטובר.[32][33]
קדנציה שנייה, 2020–2023
היפקינס נבחר מחדש למושב רמוטאקה במהלך הבחירות הכלליות בניו זילנד 2020. הוא ניצח את המועמד הלאומי מארק קרופסקי בהפרש של 20,497 קולות.[7]
בתחילת נובמבר 2020 הוכרז כי היפקינס ימשיך לכהן כשר החינוך. הוא גם הוגדר כשר התגובה לקורונה וכשר לשירות הציבורי.[34]
ב-31 בינואר 2022 התמודד היפקינס בתפקידו כשר התגובה לקורונה עם פרשת העיתונאית שארלוט בליס. בליס הייתה עיתונאית באל-ג'זירה שעזבה את קטר לאפגניסטן לאחר שנכנסה להיריון בעקבות החוק במדינה שאוסר על היריון מחוץ לנישואים, אך לא יכלה לחזור לניו זילנד עקב ההגבלות המחמירות על הכניסה למדינה.[35] היפקינס פרסם הצהרה לפיה הממשלה הציעה לבליס מקום במסגרת הקריטריונים להקצאת חירום בתוך תקופה של 14 ימים. עם זאת, הוא גם טען כי בליס ציינה שהיא לא מתכוונת לנסוע עד סוף פברואר וכי MIQ, מערכת הבידוד של המדינה, המליצה לה לשקול לדחות את תוכניות הנסיעה שלה. הוא גם אישר כי הסיוע הקונסולרי של ניו זילנד הציע מוקדם יותר פעמיים לעזור לה לחזור מאפגניסטן בדצמבר 2021.
היפקינס ספג ביקורת מעורך דינה של בליס על כך שהפר לכאורה את פרטיותה של העיתונאית על ידי שיתוף פרטים אישיים על נסיבות המקרה שלה, וציין כי הוא שוקל "אפשרויות משפטיות". בתגובה, בליס הצהירה שהיא לא נתנה להיפקינס הסכמה לחלוק את המידע שלה וחלקה על העובדות בהצהרתו. חברי הפרלמנט מהאופוזיציה מתחו גם הם ביקורת על מעשיו של היפקינס, וקבעו שהם "לא הולמים" שר של הכתר.[36] ב-22 ביוני 2022 התנצל היפקינס בפומבי על פרסום מידע אישי ללא הסכמתה של בליס והעיר הערות לא מדויקות על כך שבליס נסעה לאפגניסטן והוצע לה סיוע קונסולרי. היפקינס התנצל קודם לכן באופן פרטי בפני בליס באמצע מרץ 2022.[37]
בחלוקת התיקים המחודשת של יוני 2022 הועבר היפקינס מתיק התגובה לקורונה והחליף את פוטו ויליאמס כשר המשטרה.[38]
ראש ממשלה
ראש ממשלת ניו זילנד ומנהיגת המפלגה, ג'סינדה ארדרן, הודיעה על התפטרותה משני התפקידים במסיבת עיתונאים ב-19 בינואר 2023.[39][40][41]
היפקינס אושר כמועמד היחיד להחליף את ארדרן זמן קצר לאחר סגירת המועמדויות ב-21 בינואר.[42][43] הפגישה הרשמית בה אושר היפקינס כמנהיג המפלגה נערכה ב-22 בינואר 2023.[41]
ב-25 בינואר 2023 נכנס לתפקידו כראש ממשלת ניו זילנד.[44]
בבבחירות שהתקיימו באוקטובר (אנ') איבדה מפלגת הלייבור את הרוב בפרלמנט וקיבלה רק 34 מושבים. בעקבות ניצחונה של המפלגה הלאומית של ניו זילנד עלה בידי כריסטופר לקסון להקים ממשלה.
חיים אישיים
היפקינס נשוי ואב לשני ילדים. חתונתו נערכה ב-2020 בפרמייר האוס, מעונו הרשמי של ראש ממשלת ניו זילנד שבוולינגטון, וסגן ראש ממשלת ניו זילנד, גרנט רוברטסון, היה השושבין שלו.[45] כשלקח חופשת לידה ממושכת ללידת ילדו השני ב-2018, הוא היה אחד השרים הבכירים הראשונים בממשלה שעשו זאת.[46]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן הודיעה על התפטרותה: "לא נותר בי כוח", באתר ynet, 19 בינואר 2023
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ AP, כריס היפקינס הושבע לראש ממשלת ניו זילנד: "האחריות הגדולה בחיי", באתר ynet, 25 בינואר 2023
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"