ישראל ברמה (20 בנובמבר 195621 בדצמבר 1984) היה סופר ישראלי שכתב בסגנון הכתיבה זרם התודעה.

ישראל ברמה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ט"ז בכסלו תשי"ז
פטירה כ"ז בכסלו תשמ"ה (בגיל 28)
תקופת הפעילות מ-1974

ביוגרפיה

ישראל ברמה נולד בפתח תקווה ב-1956, בן לטובה ונחמן ברמה. בגיל 11 לקה ברמה במחלת ניוון שרירים. בגיל 17 החל לפרסם סיפורים ומאמרים בכתב העת "עכשיו". למד ספרות באוניברסיטת בר-אילן והכין עבודת גמר לתואר שני על הסופר והמשורר האמריקאי ויליאם פוקנר. הוא נפטר ב-21 בדצמבר 1984 ונטמן בבית העלמין סגולה[1] בעיר הולדתו, שאת נופיה האורבניים הרבה לתאר בסיפוריו. על מצבתו חקוקות מילותיו האחרונות "החיים יפים, מלאים כאב"[2].

יצירותיו

ספרו היחיד, "ימים קרועים" (1991), פורסם כשבע שנים אחרי מותו.

כתיבתו הושפעה מזו של אורי ניסן גנסין, והתאפיינה באינטנסיביות של יחסים בין נוף לדמות. בנובלה "שעה אחרת" המופיעה בספרו, מהדהדת מלחמת יום הכיפורים כטראומת רקע. סיפוריו מתאפיינים בליריות ותמונתיות לשונית רבה, בדומה לזו של ס. יזהר. הסופר אמנון נבות, שהקדים מבוא לספר סיפוריו היחיד, כתב שסיפוריו רוויים ב"עמודים רבים של תיאורי נוף מדהימים ביכולת ההבעה, בעומק ההשגה ובאיכויות הפלאסטיות שלהם". בחייו קיים מערכות יחסים מצומצמות עם הסופרים א. ב. יהושע, יצחק אורפז, יורם קניוק ואמנון נבות, אבל ככלל נותר במידה רבה "סופר לסופרים", כלומר מי שהיה מוכר בקרב חוג מצומצם של יודעי דבר ספרותיים.

ברמה כתב ביקורות ספרותיות בודדות שפורסמו בכתב העת "עכשיו". חומר נוסף מיצירותיו ראה אור בכתב העת "דחק"[3].

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[3]. הארכיון כולל כתבי יד של סיפוריו וכן מחזות, תרגום ובקורת ספרותית[3]. בגיליון 53 של הביטאון לספרות עמדה נדפסו כתבים מן העיזבון שטרם פורסמו, בהם שני סיפורים העוסקים במלחמת יום הכיפורים משנת 1974, קטע מתוך היצירה "אנוש", הפואמה "מַסַּע חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת מֵעֵין תַּהֲלִיךְ צִבְעוֹנִי בִּפְרָקִים בִּלְתִּי תְּלוּיִים (מִן הַצִּפּוֹרִים הַכְּחֻלּוֹת בְּהַרְצִיּוֹן וְעַד לַשַּׁחַר בִּנְמַל יָפוֹ לְחוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן)" וכמה תרגומים של ברמה לשירי וולאס סטיבנס.

ספריו

לקריאה נוספת

  • יובל גלעד, "הצד האחר של ההוויה - על הפרוזה של ישראל ברמה", "עמדה" 42, קיץ 2019, עמ' 132–146.
  • הלל ויס, "קול ברמה נשמע קול מיוסר", מעריב, 4 באוקטובר 1991. נכלל גם בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית, ספרית בית-אל, 1992, עמ' 133–135.

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

  ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.