יעדון-ליאם

יעדון-ליאם
	לוח של יחדון-לים
מדינה	מארי
	1800 לפנה"ס – 1784/3 לפנה"ס; (כ־3,584 שנים)
	→ יגיד-לים סומו-ימם ←

יַעְדוּן־לִיאְם (באמורית (משוחזר): Yaʿdun-lîm‏^[1]) או באכדית, יַחֿדוּן־לִים (ia-aḫ-du-un-li-im^[1]) היה מלך ממלכת מרי. לא ברור מתי החל שלטונו, אך כנראה זה קרה לפני שנת 1800 לפנה"ס ונמשך עד 1784/3 לפנה"ס^[2]. הוא ירש את מלך מרי הקודם, יגיד־לים.^[3] יעדון־ליאם איבד את שלטונו לשמשי־אדד הראשון מלך אשור.^[4]

ביוגרפיה

יחדון-לים היה בנו של מייסד שושלת השליטים האמורים של מארי יגיד-לים, אך ישנה טביעת חותם, כנראה מתקופת שלטונו של זימרי-לים המציינת כי אביו של יחדון-לים, היה אדם בשם חַ'דני-אַדּוּ^[2]. הוא היה בן לאיגוד השבטים האמורים בני שמאל^[5].

הוא העביר זמן מה בתור שבוי בידי אילה-כבכבו. בין אילה-כבכבו לבין אביו של יחדון-לים הייתה ברית, אשר אותה יגיד-לים הפר^[6] והפסיד במלחמה שבאה אחריה.

הוא היה נשוי לשתי נשים, האחת הייתה בתו של מלך ימחד, ואילו אשתו השנייה הייתה בתו של מלך אשנונה, כנראה נרם-סין^[7]. את הנשים החוקיות שלו הוא שיכן מחוץ לארמון והעדיף נשים אחרות^[7].

מטביעות חותמי גליל ידועים השמות של שתי בנותיו של יעדון־ליאם: אִנִבשִנַ כהנת אדד, יַמַמַ^[8] אשת אַסקֻדֻ, ונַגִחַֿ[...], ששמה מופיע ללא מידע נוסף מלבד היותה בתו של יעדון־ליאם "מלך מרי וארץ השמאליים (צר')".^[9]

שלטונו

לא ברור האם הוא עלה לכס המלכות מיד לאחר מותו של יגיד-לים, ישנה אפשרות כי בין יגיד-לים ליחדון-לים שלט אדם אחר בשם אישַר-לים ששמו נזכר בשם השנה של אחת מהתעודות אשר נמצאו במארי^[2].

ידועים לנו שמות 15 שנות שלטונו (חלק מהשנים קיבלו יותר משם אחד), אך הסדר הכרונולוגי של שנים אלו אינו ברור^[2]^[10]. השנים הראשונות של שלטונו לא צוינו בתעודות ולפי כך קשה להגדיר את ראשית מלכותו. הוא שלט במשותף עם אביו, יגיד-לים, כעשרים שנה, עד מותו של האחרון^[2].

יחדון-לים העביר את בירתו למארי, ואילו אביו שלט על ממלכתו מעיר צופרום^[2]. בזמן שלטונו הוא ערך רפורמה בדרכי כתיבה של תעודות מנהליות, הרפורמה הייתה בעצם אימוץ של צורות סימני יתדות, הכתיב ודרכי הניסוח שהיו נהוגים באשנונה^[7].

על פי עדותו של מלך ניחריא העולה מתוך מכתבו אשר נשלח לזימרי-לים, בתקופתו של יחדון-לים נחתם הסכם בינו לבין מלכה של ניחריא דאז, אישחונה-אדו^[11].

כתובות יעדון-ליאם

בכתובת מלכותית אחת נושא המלך את התואר "מלך מרי, תותול וארץ חֿנה (Ḫana)". האל דגן הכריז על מלכותו. שבעת מלכי חֿנה נלחמו נגדו, והוא הביסם וסיפח את ארצם. הוא ביצר בחומות וחפירים את מרי ותרקה. הוא בנה עיר בשממה וקרא לה דוּר־יחֿדון־לים ("מבצר יעדון־ליאם" באכדית).^[12]

הכתובת של יעדון־ליאם המוקדשת לבניית מקדש האל שַמַש (נמצאו שמונה עותקים נוספים של הכתובת (כתובות 604))

בכתובת המתארת בניית מקדש לאל שַמַש, נאמר שהאל שַמַש התייצב לצדו של יעדון־ליאם, "מלך מרי וארץ חֿנה". עוד נאמר שם שמאז שהאל אל בנה את מרי, אף אחד ממלכיה לא הגיע לים ולהרי הארזים והאשכרוע האדירים וכרת מעציהם, אך יעדון־ליאם, "ראם המלכים" (ri-im šar-ri), הגיע לחוף הים, הגיש לים מנחה גדולה, וחייליו רחצו בים. לאחר מכן הוא נכנס ליער הארזים והאשכרוע וכרת עצים שונים. הוא הציב ביער מונומנט לזכרו. הוא הכניע את ארץ חוף הים והטיל עליה מס קבוע.^[13]

לאחר מכן, באותו הלוח, מתואר מרד של כמה מלכים נגד יעדון־ליאם: לַאֻם מלך סַמַנֻ וארץ אֻברַבִיֻ, בחֿלֻ־כֻלִּ מלך תותול וארץ אַמנַנֻ, אַיַלֻ מלך אַבַתֻּ וארץ רַבֻּ. לאלה הצטרפו חיילי שומו־יפוע מלך ימחֿד, וכולם התאספו בעיר סַמַנֻ, אך הובסו על־ידי יעדון־ליאם. הוא החריב את העיר חַֿמַן של אנשי חֿנה ושבה את מלכם כַ־צֻרִ־חַֿלַ.^[14]^[15]

לאחר מכן מתוארת בלוח בניית מקדש האל שַמַש, שנקרא אֵגִרזַלַנכִ (בית שמחת שמים וארץ). הלוח נגמר בברכה ליעדון־ליאם וקללה למי שיהרוס את המקדש.^[16]

לקריאה נוספת

נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית באלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019
אברהם מלמט, מארי וישראל: שתי תרבויות שמיות-מערביות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"א - 1991
משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעדון-ליאם בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

^ ¹ ² Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 345
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ וסרמן ובלוך, עמ' 286.
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602
^ Wolfgang Heimpel, Letters to the King of Mari, Eisenbrauns, 2003, עמ' 563
^ וסרמן ובלוך, עמ' 273.
^ כך לפחות עולה מתוך כתובת של יסמח-אדו המוקדשת לאל נרגל (את התרגום של הכתובת לעברית ניתן לראות אצל וסרמן ובלוך, עמ' 280-281)
^ ¹ ² ³ וסרמן ובלוך, עמ' 287.
^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 328
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 608–610
^ ענבר, עמ' 7-6.
^ וסרמן ובלוך, עמ' 74.
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602–603
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 605–606
^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 41–42, 270
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 606–607
^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 607–608

[:0-1] ¹ ² Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 345

[וסרמן_ובלוך,_עמ'_286.-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ וסרמן ובלוך, עמ' 286.

[:125-3] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602

[4] Wolfgang Heimpel, Letters to the King of Mari, Eisenbrauns, 2003, עמ' 563

[5] וסרמן ובלוך, עמ' 273.

[6] כך לפחות עולה מתוך כתובת של יסמח-אדו המוקדשת לאל נרגל (את התרגום של הכתובת לעברית ניתן לראות אצל וסרמן ובלוך, עמ' 280-281)

[וסרמן_ובלוך,_עמ'_287.-7] ¹ ² ³ וסרמן ובלוך, עמ' 287.

[8] Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 328

[:124-9] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 608–610

[10] ענבר, עמ' 7-6.

[11] וסרמן ובלוך, עמ' 74.

[:1-12] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 602–603

[:12-13] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 605–606

[14] Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 41–42, 270

[:122-15] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 606–607

[:123-16] Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003–1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 607–608

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.