ילד 44 (סרט)

תבנית {{סרט}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ילד 44 (באנגלית: Child 44) הוא סרט מותחן משנת 2015 של הבמאי השוודי דניאל אספינוזה, המהווה הפקה משותפת ארצות הברית, בריטניה, צ'כיה ורומניה. הסרט מבוסס על הרומן באותו שם מאת טום רוב סמית. הספר שעליו צולם הסרט מבוסס בחלקו על ההיסטוריה של חקירת פשעיו של הרוצח המטורף אנדריי צ'יקטילו ומככבים בו טום הרדי ונומי ראפאס.

עלילה

בשנת 1933, ילד, שהתייתם בתקופת ההולודומור באוקראינה, בורח ממקלטו ובסופו של דבר מוצא עצמו ביחידה של הצבא האדום, שם הוא מאומץ על ידי מפקד חביב. הילד מקבל את השם לב דמידוב. בשנת 1945, כסמל ביחידה, הופך לב למודל של ברית המועצות כולה כאשר הוא מצולם כשהוא נוטע את דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג במהלך קרב ברלין. הוא הופך לגיבור ברית המועצות.

בשנת 1953, לב, הנשוי לראיסה ומתגורר במוסקבה, הוא קפטן משרד ביטחון המדינה של ברית המועצות ומפקד על יחידה המוטלת על מעקב אחר מתנגדי המשטר. הם עוצרים את הווטרינר אנטולי ברודסקי ובמהלך המעצר יורה אחד מפקודיו של לב, וסילי ניקיטין הפחדן אך השאפתני, באיכר סמיון אוקון ובאשתו, שבסככתם הסתתר ברודסקי. שתי בנותיהן הצעירות נותרו יתומות. מרוב כעס מכה לב את וסילי, שמסתיר טינה הולכת וגוברת נגד לב ועובד אחר ביחידה, אלכסיי אנדרייב; שלושתם היו בברלין יחד בשנת 1945. וסילי אחראי על חקירת ברודסקי, ואחד השמות שהוא מעניק לממונה עליו, מייג'ור קוזמין, הוא ראיסה, מורה בבית ספר יסודי שעמיתיה נעצרו לאחרונה בשל חילוקי דעות. קוזמין מורה ללב לחקור את אשתו.

בינתיים, בנו הצעיר של אלכסיי, ז'ורה, נמצא מת ליד תחנת הרכבת. בעוד שהדיווח הראשוני מצביע על פציעות העולות בקנה אחד עם עינויים, הוצאת כירורגית של איברים וטביעה, הרשויות טוענות שהוא נפגע מרכבת מכיוון שסטלין קבע כי רצח הוא מחלה קפיטליסטית; אין רצח בגן העדן הקומוניסטי. אלכסיי נאלץ לקבל את המסקנה הרשמית על מנת להציל את עצמו ואת כל משפחתו. בידיעה מה יהיו ההשלכות, לב אומר לממונים עליו כי חקירתו הראתה כי ראיסה חף מכל פשע ומסרב בתוקף לגנותה. מאוחר יותר שניהם נעצרים על ידי וסילי ואלכסיי ונשלחים לגלות בעיר המחוזית וולסק. לב מאבד את כל הדרגות ונאלץ להפוך לשוטר רגיל בפיקודו של הגנרל נסטרוב, וראיסה מושפלת ונאלצת לעבוד כמנקה בבית ספר. כשנמצאת גופת ילד אחר עם פציעות דומות לאלה של ז'ורה ליד קו הרכבת בוולסק, לב מתחיל להבין שמדובר ברוצח סדרתי. לאחר שנודע כי אלכסנדר פיקאפ, האיש שמצא את הגופה, הוא הומוסקסואל, נסטרוב גורם לו להוקיע כל הומוסקסואל מקומי שהוא מכיר. כאשר פיקאפ, שעובד ככרטיסן ברכבת, מתאבד בכך שהשליך את עצמו מול רכבת, הרשויות טוענות שהמקרה נפתר. אף על פי כן, לב משכנע את נסטרוב, שיש לו בעצמו בנים צעירים, להמשיך בחקירה והם מגלים כי גופותיהם של לפחות 43 ילדים נמצאו לאורך קו הרכבת מרוסטוב על הדון למוסקבה. בינתיים, וסילי, שתופס את משרתו הוותיקה של לב, מתקשר לראיסה ומנסה לשכנע אותה לעזוב את לב ולעבור איתו למוסקבה. כשהיא מסרבת, ואסילי מורה לסוכן של המשרד לביטחון המדינה להכותה. מאוחר יותר, ראיסה מתוודה בפני לב שהסכימה להתחתן איתו מכיוון שחששה לסרב להצעה, בהתחשב במעמדו כעובד במשרד לביטחון המדינה.

לב וראיסה נוסעים בחשאי למוסקבה כדי לחקור את האישה שאמרה שראתה את ז'ורה עם אדם זר בתחנות הרכבת. אף על פי שאלכסיי עוזר להם, השיחה נכשלה משום שהאישה מפחדת מכדי לדבר. בשל המספר הרב של סוכני המשרד לביטחון המדינה והשוטרים בתחנה, בני הזוג מבקשים מעמיתה לשעבר של ראיסה וחברה איוואן סוקוב, שהיא מכירה מקשרים בין קבוצות המתנגדים למשטר, שיעזרו להם לצאת ממוסקבה. עם זאת, בדירתו הם מוצאים ראיות לכך שהוא קצין סמוי (והסיבה למעצרים בבית הספר של ראיסה) וכי הוא התקשר לרשויות. לב הורג אותו והם בורחים זמן קצר לפני שוסילי מגיע. לב אומר לראיסה שהיא יכולה לעזוב אותו אם היא רוצה, אבל היא רוצה להישאר איתו. לב וראיסה מצליחים לחזור לוולסק, אך שם נעצרו וסילי ואנשיו בגין רצח סוקוב. לאחר החקירה מעלים את לב וראיסה לרכבת לגולאג. במהלך המסע הם מותקפים על ידי מתנקשים בהוראת וסילי; לאחר שהרגו את התוקפים, לב וראיסה קופצים מהרכבת. הם נוסעים בטרמפים לרוסטוב, שם התגלה ריכוז הקורבנות הגדול ביותר של הרוצח הסדרתי. הם מאמינים בצדק כי על הרוצח לעבוד ליד תחנות רכבת ולנסוע ברכבת למוסקבה במסגרת עבודתו. וסילי מכריח את אלכסיי לומר לו לאן הם כנראה נסעו, ומבטיח שמשפחתו תהיה בטוחה אם יספר; אלכסיי אומר לו שרוסטוב הוא יעד סביר לפני שוסילי יורה בו.

במפעל הטרקטורים ברוסטוב מחשב לב את הרוצח על ידי השוואת נסיעות העובדים עם מקום ותאריך הרציחות. לב וראיסה רודפים אחר רוצחו של ולדימיר מלביץ' ביער ומסיעים אותו לפינה. הוא נכנע להם ואומר שהוא לא יכול לשלוט בדחפיו להרוג ילדים, אך וסילי, בעקבות לב וראיסה, יורה בו לפתע בראשו. וסילי מנסה להרוג את לב וראיסה, אך לאחר מאבק עז הוא עצמו נהרג. לב מודיע לסוכני המשרד לביטחון המדינה שהגיעו כי מלביץ' הרג את וסילי וכי ירה במלביץ'. לב וראיסה הוחזרו לעבודתם הקודמת וקוזמין הושעה בשל כישלונותיו. ללב מוצע קידום וקריירה פוליטית מבטיחה על ידי הבוס החדש שלו, מייג'ור גרצ'ב, אם הוא יסכים לומר שמלביץ', רופא צבאי לשעבר ששהה שנתיים במחנה שבויים, "גויס" על ידי הגרמנים ונשלח חזרה לברית המועצות לזרוע שם הרס. לב מסרב להתקדם, אך מבקש אישור ליצור ולעמוד בראש יחידת חקירות רצח במוסקבה במסגרת הק.ג.ב החדש של ברית המועצות בעזרת הגנרל נסטרוב. גרצ'ב נותן את האישור ולב מצדו מסכים שמלביץ' היה בבירור סוכן נאצי.

לב וראיסה מחפשים את תמרה ואלנה אוקון, הולכים לבית היתומים בו התגוררו, ומאמצים אותם.

צוות השחקנים

הפקה

הסרט מבוסס על הרומן של טום רוב סמית' באותו שם, שעלילתו שואבת השראה מהמקרה של המטורף אנדריי צ'יקטילו. סמית' עצמו ציין כי אף שהבסיס לספר היה הנסיבות הקשורות לצ'יקטילו, הדברים העיקריים מבחינתו היו "העבודה המגושמת של קרימינולוגים, העוול, המערכת עצמה – במובן של השראה; זה נהיה חשוב לי יותר מדמויות אמיתיות", ו"אחת הדמויות הראשיות של הרומן היא רוסיה הסובייטית – תערובת מפלצתית של אימה ואבסורד".

בתחילה רידלי סקוט היה אמור לביים את הסרט, אך מאוחר יותר התוכניות השתנו, ודניאל אספינוזה מונה לבמאי, וסקוט הפך למפיק הסרט. אספינוזה (יליד 1977) נשאל באחד הראיונות מדוע לקח על עצמו את עיבוד הרומן ואמר שהוריו היגרו לשוודיה, לאחר שנמלטו ממשטר פינושה. הוא גדל על סיפורים על הדיקטטורה הזו, נושא הדיקטטורה תמיד עניין אותו ולכן, כאשר קיבל את התסריט של הסרט על הדיקטטורה, "על הסיוט של ההיסטוריה הסובייטית – 1952, 1953, 1954 – על שיא הדיקטטורה הסטליניסטית, שהסתיימה במותו, על הפערים שהופיעו" אי אפשר היה לסרב להצעה זו.

כריסטיאן בייל נבחן לגלם את התפקיד הראשי, אך טום הארדי קיבל את התפקיד הראשי במקום זאת. פיליפ סימור הופמן היה אמור לקבל את התפקיד שקיבל מאוחר יותר ונסן קאסל. הצילומים התקיימו בפראג ובאוסטרבה.

קישורים חיצוניים

ביקורות

דורון פישלר‏, מכת חושך: "ילד 44" מציג מרדף ביורוקרטי קודר ומדכא, באתר וואלה, 20 באפריל 2015
ארז דבורה, "ילד 44": מותחן במבטא כבד, באתר ynet, 19 באפריל 2015